שאלה
כמו כן, רציתי לשאול מדוע האדם נברא כאשר ברור מראש שלא יוכל לעמוד במלוא האיסורים והמצוות שהוא חייב בהם. הרי אין אדם שלא ייכשל, ולא משנה עד כמה יתאמץ (אין צדיק שלא יחטא). ואין אדם שיזכה למלא ולעמוד בכל המצוות הנדרשות ממנו. לפיכך נראה כאילו נגזר מראש שהאדם לא יצליח למלא משימתו, ומטרת קיומו בעולם תישאר תמיד ללא מיצוי. מאמציו נדונים להישאר חלקיים בלבד. מכאן שבבואו לתת דין וחשבון בפני בוראו, תמיד הוא יתחיל בחובה.
תשובה
שלום וברכה
מה אני לומד מהעובדה הנכונה שכתבת ?
אני למד אפוא שייעוד האדם בעולם הוא – להתקדם.
על כן, זה לא נכון לומר שהאדם לא יצליח למלא את משימתו. הוא יצליח למלא את המשימה הגדולה של התקדמות. הוא יעמוד מול בוראו ויאמר לו כי זו הייתה נקודת הפתיחה שלו, וב"ה נקודת הסיום שלו טובה יותר, והוא הותיר את העולם במצב טוב יותר ממה שהיה לולא היה קיים, והוא טיפס בקצב שלו וביכולת שלו – וזה יהיה הסיכום הטוב של חייו.
הלוואי עלינו.
כל טוב