שאלה
לפני כשבע שנים היה לי וויכוח עם אדם בענייני ממנות. אותו אדם טען שעלי לבצע עבודה מסוימת כחלק מההסכם בנינו ואני טענתי שלא (הוויכוח הוא על פרשנות חוזה). באותו הזמן הצעתי לאותו אדם שנפנה לרב או לצד שלישי שיפסוק בנינו (מאחר ולא ידעתי את הלכה בנושא או את הדין האזרחי) ואם יפסוק שהוא צודק אבצע את העבודה. אותו אדם סרב ומאז ועד היום לא שמעתי ממנו ולעשה היה נראה לי שהוא וותר על הענין ואני שכחתי מהעניין.
לאחרונה נזכרתי באותו אירוע ובהסתכלות לאחור עלה אצלי החשש ואיתו נקיפות המצפון שמא הוא צדק בטענותיו.
שאלתי היא האם היום לאחר שעבר זמן רב עלי לחפש את אותו בן אדם ואלי לפצות אותו, או מאחר והוא לא רצה להדיין איתי בעניין זה הרי שמחל על כספו ואין לי מה להתעסק בכך יותר.
תשובה
ב"ה
שלום.
כיוון שאז ,בזמן שהנושא היה "טרי" הצעתה לו לברר את העיניין באמצעות בורר מוסכם ולא סירב אז בעצם הוא וויתר .
זאת ועוד אם הוא היה חושב או חושש שהוא צודק הוא היה פועל בנושא הזה ומבקש ואולי רומז ואולי שולח שליח או מראה סימן כל שהוא שהוא לא מוותר. וכיוון שהוא לא עשה זאת כלומר "לא מחה" אז יש בזה הסכמה למציאות שאותה אתה הצגתה ולפיה אין אתה חייב לו .
ולפנים משורת הדין אם מצפונך אומר לך שאולי בכ"ז אתה חייב לו אז תפעל בהתאם:
או שתפנה אליו ישירות ותבקש לפתוח שוב את העיניין או שתשלח אליו שליח עם פיצוי כספי או שתמצא את ההזדמנות הנאותה להשיב לו חלף עבודתך בצורה אחרת כגון מחיקת חוב במכולת וכדומה.
והשם יברך אותך ואותו לחיים שמחים ומאושרים ולברכה והצלחה אמן.
בברכה,
עוזיאל אליהו,
.