שאלה
הרב שלום,
אנסה לנסח את שאלתי כי אני רואה שאני מתקשה להסביר את עצמי..
אנחנו מחוייבים לפני ראש השנה ליישב סכסוכים שבין אדם לחברו, בעיקר אלו שיצרו כאבי לב. אבל האם זה נכון גם כאשר באותו סכסוך נפגעתי מאוד מאותו אדם והוא אמר דברים קשים ואני אפילו לא אמרתי מילה? רק לאחר מכן הפסקתי לדבר עם אותו בן אדם באופן ברור עד היום(בערך חודש).
אותו אדם פוגע קשות בקרובים לו ביותר, בעיקר בהוריו. האם הליכה לקראתו לא תעודד את התנהגותו הפוגענית? אציין ואומר כי אני הייתי הדמות המקשרת והמתווכת בינו לבין קרוביו בסיכסוכים קודמים שיצר. בנוסף לכך, יצא לנו לדבר על התנהגותו אבל הוא לא נמצא במקום של הסתכלות עצמית ותיקון. הוא מרגיש שהוא תמיד צודק. מה לעשות?
בברכת שנה טובה ותודה רבה מראש,
ליאת.
תשובה
שלום לך.
נכון, טוב ליישב סכסוכים ולבקש סליחה כל השנה, ובמיוחד לפני יום הדין, ראש השנה.
אך צריך לזכור: כל אחד ואחד צריך לקחת אחריות על חובותיו ומחוייבויותיו.
מי שפגע בך- הוא זה שצריך לקחת אחריות, ולבוא אלייך להתנצל. למה את מטרידה את מחשבותייך במה שהוא צריך לעשות???
ואם את חושבת שאת צריכה להתנצל בפני מישהו, כי פגעת בו- תתנצלי. למה את לוקחת על עצמך את האחריות לכך שהוא יכול ללמוד מההתנצלות שלך שכדאי לו להמשיך בהתנהגותו הפוגענית? הרי זו אחריות שלו!
חז"ל אומרים, שהקב"ה ברא את השמש והירח, בצורה כזו שיכולה להביא למצב שיהיו כאלה שיעבדו להם עבודה זרה, ואת האחריות לקלקול של העבודה הזרה לא "לקח על עצמו", אלא השאיר אותה להם.
שנה טובה.