בענין התשובה בענייני גיור

שלום וברכה

א. אבהיר ביתר פירוט אם החרדים טוענים שכל הגיורים אינם תקפים – אין אפוא בסיס לדיבור. ברם, לא זו טענתם. טענתם היא שבשל חששם שחלק מהגיורים לא תקפים על כל גר שבא להינשא להיבדק מחדש. עולה אפוא כי בתוך קבוצת המתגיירים יש גרי שקר לפי עמדתם ההלכתית וגרי אמת. בשל העובדה שהם חוששים לגרי השקר, הם מטרטרים גם את גרי האמת. טרטור גרי האמת הוא איסור דאורייתא מהחמורים ביותר. על כן כתבתי כי הם חוששים לכניסת גרי שקר לעם ישראל, אולם העקמימות הנוראה היא הפגיעה החמורה בגרי אמת.
ב. למעלה מכך, כל אדם שבית דין הכריז עליו כעל יהודי הוא יהודי. פסילת גיור היא עניין חריג שבחריגים, כאשר וודאי לדיינים שמדובר בשקר גס וישיר. בשל כך, בתוך קבוצת הגרים יש מיעוט שבמיעוט שבאמת צריך לפסול את גיורם. מי התיר הלכתית לרבני ערים לדחות את כל הגרים, ולעבור על איסורי תורה חמורים ביותר, כחלק ממאבק על השאלה "מיהו רב" ולא על השאלה "מיהו גר" ?
ג. אין מחלוקת בעולם הפסיקתי שיש חובה של קבלת מצוות. יש מחלוקת מקצה עד כמעט קצה מהי הרמה הנדרשת לקבלת מצוות. אם מדובר במי שאינו יודע דבר על מצוות בסיסיות – אף אחד לא יגייר אותו. על זה אפשר ב"ה להסכים. ברם, הייתי עד לפסילת בחורה שבאה להתגייר. היא למדה באולפנה מהטובות ביותר ארבע שנים, יודעת את התורה ישר והפוך, נוהגת בכל מנהגי ההלכה. הדיינים פסלו אותה בשל העובדה שהיא נמצאת בשבתות אצל אימה הגויה, ונאלצת לאכול שם "בישולי עכו"ם כי אמה מכינה לעתים אוכל – האם זו ישרות או עקמימות ? האם על זה ניתן ליישר קו ? האם אתה רוצה להיות חלק מעוול זה ? האם זו ההלכה ?
ד. קשים גרים לישראל כספחת. זה נכון. קשים גויים לישראל הרבה יותר מספחת. לא זו בלבד, אלא שההלכה קבעה כי הקושי כספחת הוא עד לשלב תהליכי הגיור, אולם משלב שהוא אומר בכנות שהוא רוצה להתגייר אין מביאים לידי ביטוי את הקושי כספחת (ראה דברי הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה). בשל כך, יש ללכת מלכתחילה בדרך שאינה מתייחסת אל הגרים האלה כספחת, הן כיסוד ההלכה, והן כדי למנוע נישואי תערובת שהם הרבה הרבה יותר גרועים.


כל טוב