בעל שבגד

לשואלת שלום רב,

אמנם נכון, מדין תורה לבעל מותר לשאת כמה נשים ולכן בעל שבגד באשתו אינו עובר על ניאוף, בעוד שלאשה יכול להיות רק בעל אחד כל פעם ולכן אשה שבגדה בבעלה עוברת על "לא תנאף" (איסור שמוזכר כמה פעמים נוספות בתורה בניסוחים שונים מעבר לאזכורו בעשרת הדברות).
ברם, אין זה נכון כי בעל שבגד באשתו אינו עובר על עברות כלל. ראשית, בעילת זנות (בעילת אשה שהבועל לא קידש) אסורה ואפילו אם האשה פנויה (לא אשת איש. כמובן שיש איסור חמור על איש לבוא על אשת איש אחר). שנית, לאחר חרם דרבנו גרשום, האוסר על נשיאת שתי נשים או יותר במקביל, יש בבגידה כזו הן גניבת דעת שהיא איסור מהתורה ("ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו") והן עבירה על ציווי חכמים שלהם נתנה התורה סמכות לתקן תקנות ולגזור גזירה.

מדוע אם כן חכמים אסרו דבר שהתורה התירה? ראשית, נראה שבתקופת התנ"ך פוליגמיה (גבר הנשוי למספר נשים) היתה נורמה חברתית מקובלת, אף אחד לא ראה בזה דבר לא מוסרי, אדרבה - איסור על זה היה נתפס לא מציאותי. ברוך ה' האנושות התקדמה והיום ברור ברוב העולם שהקשר הזוגי צריך להיות אישי ויחיד משני הכיוונים (גם אם לצערנו לא מקובל לשמור על הכלל הזה...). כנראה שחכמים הבינו שלא יתכן שהתורה שניתנה לנו ע"מ לרומם אותנו תאפשר דווקא מוסר נחות יותר מהחוק הכללי, וכיון שכך רצון ה' בעולם היום הוא שדבר זה יהיה אסור. זה כוחה של תורה שבעל-פה. בנוסף, יש שיטענו (ופה את יכולה להסכים או לא) שהעובדה שברובד דאורייתא פוליגמיה מותרת מראה שאכן ברמה מסוימת (לפחות ביולוגית) אכן קשר של גבר עם כמה נשים טבעי יותר מקשר של אישה עם כמה גברים. חכמים הבינו שדבר זה אינו רצוי בחברה ואסרו. (כאמור, אחרים יטענו שמדובר בשוביניזם טהור).

בברכה,
צוות ישיבת הר-עציון