בעלי צופה במונדיאל

שלום לך יקרה,
את מתארת מציאות ממנה את נפגעת מאוד, ולא סתם. זו אולי הפעם הראשונה מאז שהתחתנתם שבה את מרגישה שיש משהו שלוקח את מקומך כאישה וכרעיה. יש משהו שכרגע מעניין וחשוב יותר לבעלך. ואין ספק שזו הרגשה מעליבה ומאוד לא נעימה.
אולי קצת ינחם אותך לדעת שהסיטואציה אותה את מתארת נפוצה בתקופה זו בבתים רבים בארץ ובעולם, אך מובן שזה לא סותר את התחושה שלך.

אני מרגישה כי משאלתך עולות שתי נקודות שדורשות התייחסות:
1. איך עוברים את תקופת המונדיאל בשלום ועם כמה שפחות חיכוכים.
2. איך מגיעים להבנות ביננו בכדי שלהבא לא יווצר מצב כזה.

תקופת המונדיאל כבר הולכת ומגיעה לסיומה, וכאשר נועצתי עם מביני דבר (כי אני לא ממש מבינה במשחקי המונדיאל..) הבנתי שנשארו עוד ארבעה משחקים חשובים בלבד. כך שלפי הבנתי, כרגע צריך "להוריד את הראש" ולחכות שהסערה תחלוף.
הרי אם תצליחי "לשכנע" או להכריח את בעלך להישאר איתך ולבלות את הזמן ביחד, סביר להניח שראשו ורובו יהיה עסוק במשחקים החשובים שהוא הפסיד. הוא ירגיש מתוסכל שהוא מפסיד, ואת תרגישי מתוסכלת שהוא לא לגמרי איתך.
אז קחי נשימה עמוקה לשבוע הקרוב ותנצלי את הזמן-
הוא נהנה מצפיה במשחקים, למה שתישארי בבית ותרגישי מסכנה? זה הזמן שלך לדברים שתמיד רצית לפרגן לעצמך לבד- לדבר בטלפון, לצאת לבילויים עם חברות (שאולי הן גם חברות לצרה), לעסוק בתחביב אהוב.
אם בעלך הולך לבני משפחה לצפות במשחק, את לא חייבת להישאר לבד בבית. תלכי איתו. מן הסתם בכל משפחה יש את האישה שלא מתעניינת בכל המהומה, תוכלו לפחות להיות ביחד ולהחליף חוויות על המצב.

את אותם ערבים שלא משודר בהם משחק כלשהו תנצלי לפעילות זוגית מקרבת- ארוחת ערב מושקעת, משחק משותף, בילוי בחוץ. פעילות שתפצה על אותם ערבים בהם את נשארת לבד.
קחי בחשבון שמדובר בסך הכל בעוד ארבעה ערבים ואחר כך המצב יחזור לקדמותו.

אמנם ההרגשה שהזמן המשותף שלכם ביחד "מתבזבז" על דברים לא חשובים (לדעתך) כמו משחקי המונדיאל היא ממש מתסכלת, ובזה אני מבינה אותך לחלוטין, אך תחשבי על זה כאילו המשחקים האלו זה כרגע הדבר החשוב ביותר לבעלך, כמו סטודנט ששוקד כעת על תקופת המבחנים הלחוצה שלו ומתפנה פחות להשקיע בבית, כך בעלך כעת צריך את הזמן שלו לדברים חשובים מאוד בעיניו.

שלא יובן לא נכון- אני לא חושבת שבתקופה זו כל אישה צריכה להוריד את הראש, להרגיש פגועה ולחכות שהזמן יעבור, יכול להיות שאם הנושא היה עולה לפני המונדיאל, היה אפשר להגיע להבנות ופשרות מתקבלות יותר על הדעת, אך כרגע, כשהמונדיאל עומד להסתיים, זו לדעתי הדרך החכמה ביותר להתמודד עם הענין (כמובן- בלי להמשיך להרגיש פגועה, אלא פשוט מתוך הבנה שאין כרגע מה לעשות).

מובן שזה לא פתרון שיפתור את הבעיה מהשורש, כי לדעתי כמו ש"אין מרצים אדם בשעת כעסו" כך גם לא תצליחי לדבר על הנושא עם בעלך בשעה זו של שיא המשחקים. בייחוד אם את טוענת שכבר ניסית לדבר איתו ורק נתקלת בכעס מצידו. כנראה שכרגע זה לא הזמן.

אז מתי כן?
נראה לי שכדאי לחכות שקצת ישקע ענן המונדיאל וההתלהבות תירגע. תיצרי סביבה נעימה ומזמינה לשיחה- בית שקט, פניות נפשית ופיזית של שניכם, אולי גם ארוחת ערב קלילה ונחמדה, אולי טיול נעים בחוץ.
עכשיו, כשהעניינים נרגעו וכבר נראים אחרת, תעלי את הנושא. תדברי על ציפיותייך, על ההרגשה שנפגעת ועל כך שגם השנה הראשונה, הקשה יותר לשניכם, השפיעה על הרגשה זו. תדברי תמיד בסגנון של "אני מרגישה" ו"כך נראה לי", אל תבואי כלפיו בהאשמות- "אתה פגעת בי", אלא "נפגעתי מהתנהגותך".
תחמיאי לו על כך שהוא בא לקראתך ולא ראה את כל המשחקים, אלא רק את חלקם, אך תסבירי שעם כל זה עדיין הרגשת שזה פוגע בך ובא על חשבון הזמן המשותף שלכם.
אני מאמינה ששיחה כזאת, בזמן פחות לחוץ, תצליח להביא אתכם להבנות טובות יותר ותגרום לך להרגשה מפוייסת יותר.

בנוגע לשאלתך השניה- אני אמנם לא רב, אך נראה לי שגם אירוח שהוא רק למטרת משחק ולא לשם ביקור נכלל בגדר הכנסת אורחים. כך שיוצא שאת גם זוכה במצווה חשובה.

יקרה,
הזכרת את השנה הראשונה לנישואים בשאלתך כשנה קשה שבה מתבררות ההסכמות המשותפות שלכם בחייכם המשותפים. ואת צודקת לחלוטין. השנה הראשונה היא שנה לא פשוטה ומלאת אתגרים זוגיים שהחיים מזמנים לכם. העמידה באתגרים הללו תחזק אתכם ותייצב את הקן המשפחתי שלכם.
קחי את המונדיאל כעוד אתגר שיגרום לכם לעלות מדרגה נוספת בחיזוק הקשר הזוגי ובהתמודדות עם קשיים. אני בטוחה שאחרי שתדברו ותלבנו את הנושא ביניכם, תרגישו הרבה יותר מחוזקים ומאוחדים ותדעו להתמודד טוב יותר עם אתגרים דומים.

אני מעריכה אותך מאוד על הנכונות שלך לקבל ועל הרצון להגיע להבנות.
ומאחלת לכם שבע"ה תיבְנו ותיבָּנו מהסיטואציה הזו כפל כפליים.
אם תרצי להמשיך לשאול, את מוזמנת בשמחה לפנות אלי באופן אישי למייל.
אור וטוב,
עדי.
adinoga12@gmail.com