שאלה
אני מדריך בבנ"ע את שבט נבטים.
נכנסתי לא מזמן הבעיה שלי היא שאני מרגיש שאני לא משפיע על החניכים והחניכות שלי אני לא משתלט עליהם כמו שאני רוצה ואני מרגיש לפעמים שאני שם בשביל להעביר להם את הזמן ולא באמת בשביל לשנות בם משהו.. אני התלבטתי מאוד אם להכנס להדרכה בבנ"ע מכיוון שאין לי זמן ואם אני בא לשמה ואני לא מועיל חוץ מלהעביר קיטנה אז בשביל מה?!??..
אני מאוד רוצה לשנות את המצב אבל אני לא יודע איך החניכים מאוד מפריעים בפעולות ואנחנו לא מצליחים הרבה בפעמים לגמור את הפעולה להגיע למסר וגם כשאנחנו מצליחים לגמור את הפעולה ואת המסר זה לאחר מאמץ רב של עשרות ניסיונות השתקה ואזהרות ואני מרגיש ממש גננת..
אני ביקשתי להדריך שבט גדול יותר במיוחד מהסיבות האלו שאין לי כח להתעסק עם משמעת אני שונא להעיר ואני ממש רוצה להרגיש שכל זמן שאני שם אני תורם ולא מבזבז את הזמן שלי וזו גם הסיבה לכך שביקשתי שבט גדול יותר.. אני חושב שהחניכים לא יודעים מזה בנ"ע וחושבים שזה איזה מתנס בחינם.. הם לא רוצים להכנס לתפילה הם כל הפעולה מעבירים צחוקים ואני שואל את עצמי מה אני יכול עוד לעשות בכדי שיקשיבו לי.. כמובן זה לא כל החניכים ככה ויש כאלה שמקשיבים יותר וכאלה שמפריעים יותר ושכולם ביחד אני לא מצליח להשתלט עליהם.. ניסתי להוציא חניכים מהפעולה לכמה דקות זה עזר ל2 דקות שלאחר מכן אבל לא יותר.. היה לי פעם אחת שלאחר ניסיונות מאוד ממושכים להורות לחניכה שלי לעשות משהו (ויותר נכון לא לעשות משהו..) והיא ממש לא שמה עלי אז אמרתי לה שאין לה מה לחפש פה.. לאחר כמה דקות מדריך אחר אמר לי שהיא בוכה בחוץ.. הלכתי אליה ואמרתי לה שלא התכוונתי לפגוע בה ושאני לא יכול לבקש מכם 5 פעמים לא לעשות משהו ושלא תתיחסו אלי ושהיא לא צרכה להעלב ושלא ניסיתי לפגוע. פעולה לאחר מכן היא ו2 חברותיה לא דברו איתי ולא התיחסו למה שאני אומר למרות שזה היה יותר בצחוק ופחות ברצינות.. לאחר הפעולה הכל חזר להיות כרגיל והם דיברו איתי.. אני מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות אני לא רוצה להמשיך ככה ואני לא יודע כיצד לשנות זאת אולי לצעוק עליהם יותר אולי לנסות לדבר איתם בנרד על זה עם כל אחד אולי לנסות לעשות פעילויות קלילות יותר כי אין להם כח להקשיב..שכחתי לציין כי בפעולות שעושים אתם משחקים יותר ופחות מדברים וחושבים (פעילויות יותר קלילות ולא רציניות) הם משתפים הרבה יות
תשובה
שלום רב,
ברצוני לפתוח בנימה אישית, אני בשבט יחיעם וגם אני הייתי מדריך בבנ"ע לפני כמה שנים (ליתר דיוק הייתי מדריך של שבט אחיה כשהם היו בשבט ניצנים). אני זוכר שגם אני רציתי להדריך שבט יותר בוגר כדי להעביר מסרים יותר עמוקים וכל זה. כשלא קיבלתי את זה היו פתוחות בפני שתי אפשרויות: או לעזוב או להישאר ולעשות את המקסימום שביכולתי. אני בחרתי בדרך השנייה.
ולגוף התשובה: ילדים בגיל הזה לא כ"כ בנויים לפעולות ארוכות ומורכבות, במיוחד כשהם בחברה, לפעמים כל מה שמעניין אותם זה לעשות בלאגן ולהשתולל. לכן צריך להתאים להם פעולות שמתאימות לגיל ולרמה הספציפית שלהם "חנוך לנער על פי דרכו". באמת בהתחלה זה קשה כי אתה לא מכיר אותם ועדיין לא יודע מה בדיוק מתאים. אבל אחרי תקופה מסוימת אתה תדע מה כדאי להעביר להם ואיך. (לפי התיאור שלך הייתי ממליץ לך לעשות פעולות שיש בהם יותר משחקים והמסר שלהם יותר קצר). כדאי אולי להתייעץ עם הקומונרית, חברים מהכיתה שגם מדריכים, מדריכים שלך, מדריכים בוגרים מהסניף וכד'.
לגבי החניכים ה"בעייתיים" גם עם זה אני חושב שאתה תלמד להסתדר, תדע אילו הערות אפשר לומר לכל חניך ואיזה לא. ובכלל תכיר אותם יותר טוב והם גם ילמדו להעריך אותך. אלה דברים שמשתנים עם הזמן. צריך גם לזכור שהם בס"ה ילדים קטנים וזה שהם זלזלו בפעולה שלך לא מוריד מערכה או מערכך!
בשלב הזה של התשובה אתה בטח אומר לעצמך שאני לא עונה על הבעיה המרכזית שלך: אתה מרגיש שאתה לא משפיע על החניכים ובעצם מבזבז את הזמן שלך.
דבר ראשון כדאי לדעת שבחינוך (ובחינוך ילדים בפרט) התוצאות כמעט אף פעם לא מיידיות ואפשר לראות אותן רק לאחר תקופת זמן שיכולה להיות ארוכה מאד. אני זוכר שהתחלתי לראות שינוי בחניכים שלי אחרי כמעט שנה. אבל זה לא הכל.
החניכים מגיעים לבני עקיבא בכיתה ד' ויוצאים בסוף כיתה יב'. אלה כמעט עשר שנים בהן הם משתנים ועוברים תהליכים גם מחוץ לסניף. באמת חלק לא קטן מהשפעת בני עקיבא קורה בגילאים מבוגרים יותר אבל אם לא ישקיעו בהם מכיתה ד' לא יהיה על מי להשפיע בגילאים מבוגרים! בשבטים נבטים וניצנים ההשפעה היא יותר איטית ולפעמים צריך לעשות פעולות שהן רק משחק ללא שום מסר או עיקרון חשוב כדי שהחניכים יהנו לבוא לסניף ויבואו לעוד פעולות בהן יהיה מסר (כדאי אולי לעשות את הפעולות הכיפיות בימי שלישי ובשבת להעביר פעולות עם מסר). ושוב גם למסר הזה יקח הרבה זמן לחלחל.
לסיכום: זכור כי השפעתך על החניכים תורגש רק לאחר פרק זמן ארוך ותנסה להתאים להם פעולות שמתאימות להם.
לסיום אוסיף לך עוד נק' מבט, בחודש ארגון האחרון החניכים שלי (שאני זוכר כילדים קטנים וקצת מעצבנים) נכנסו להדרכה. ביום של התערוכות החלטתי להגיע לסניף וראיתי שהם עכשיו מחזיקים את הסניף.
לפעמים אנו שוקעים בעשייה הסיזיפית היומיומית ושוכחים להוציא את הראש מהמים ולהסתכל למטרה הסופית שלנו, אני מקווה שבתשובה זו עזרתי לך להסתכל מחדש על המטרות החשובות של ההדרכה שיכולות לתת כוחות מחודשים לעשייה כולה.
בב"ח לתו"ע
אביחי, צוות ישיבת הר עציון