בני עקיבא, איך מתגברים ולא נכנסים לקשר? - חברה מעורבת

שלום וברכה.

בכנות, שאלתך נגעה לליבי מאוד. לקחתי לעצמי קצת זמן של מחשבה, על עצמי – אז (לא מדובר בכל כך הרבה שנים...), בתקופת היותי חניך ומדריך בבני עקיבא.

ניסתי להיזכר איך היו הימים אז, איך התמודדנו אנו עם המציאות שלפעמים גם סותרת את הדרך חיים בה אנו מאמינים. לאחר זמן מה של מחשה התמקדתי בתקופה בה היה ביכולתי לשנות, הזמן בו שאלתי את עצמי האם המציאות הזו נכונה או לא* בוודאי שהיו קשיים - איתם עלינו ללמוד להתמודד להתגבר ולהתעלות על עצמנו, להכווין את חיינו בדרך בה אנו רוצים ללכת.

[לכל זמן ועת]

התמודדות עצמית עם הרגשות, פירושה שליטה עצמית. פעמים שעל האדם לדעת לפעול בקור רוח ואפילו כשמדובר בזמן ממושך, זאת משום שהרגשות שלנו יכולות גם לגרום לנו לחולשה, אם הם יכניעו אותנו - ניכשל. רק לאחר בניית האישיות - חוסן נפשי אמיתי, ניתן להיפתח בפני רגשות מסוימים - זה הוא הזמן בו אנו מסוגלים להתמודד איתם בצורה שתועיל לנו ובעזרתם נוכל להיות עבדי בצורה טובה יותר.

להיות אדם אמפאטי ונחמד אין פירושו להיות דווקא ידיד בלב ובנפש, להיות עמית טוב ומועיל בעבודה (בהדרכה) מסתכם בחתירה לקראת מטרה מסוימת – אין זה מכריח שיחות נפש לאמצע הלילה...

חברה מעורבת הינה המציאות היום יומית שלנו: אוניברסיטה, עבודה, קניות וכיוצ"ב - עצימת עיניים לא מעלימה את העובדה הנ"ל. יחד עם זאת, אנחנו יכולים לשלוט ולקבוע איך יראו חיינו – לקבוע את ההגדרות של איך אנחנו מתנהגים, מה יהיו מעשינו.

[איך נדע מה עלינו לעשות?]

חכמים ז"ל הדריכו אותנו כיצד על האדם לנהוג בחייו, שכל מעשינו יהיו לשם שמים – "שויתי ה´ לנגדי תמיד"* בכדי לקיים את מצות הבורא יתברך, עלינו להתאמץ ולהשתדל בכול כוחנו לאהבה וליראה אותו. רק אדם שנקודת מוצאו היא, שברצונו להיות עבד ה´ – להתכוון בכל מעשיו לקדש את שמו של הקב"ה, רק כך יוכל אדם להתמודד עם ניסיונות וקשיים אלו.

[אז לא להיות בבני עקיבא?]

יתכן, אדם שחושב שלהתמודדות עם מציאות זו הוא עדיין לא מוכן – חובה עליו להישמר ולהתרחק מכל סכנה.

אם אדם מאמין בדרכו וחושב שביכולתו להוסיף טהרה לחברה, למלא אותה בקדושה מתוך אמונה בצדקת דרכו הרי שחובה עליו לעזור ולסייע בבניית חברה צנועה וטהורה שכל מעשיה לשם שמים.
עייני עוד בקישור בנושא [בני עקיבא] - https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=162578

אני לא טוען שעלינו להפריד את החברה וליצור מציאות חדשה - ´מופרדת´* לעניות דעתי זה לא בריא, לא נכון ואולי אף חולה - מעשה שכזה הוא נגד טבע הבריאה. אבל, מובן שאסור לנו להעמיד את עצמנו בפני ניסיונות מיותרים שיכולים להזיק לנפשנו. שמירה על הגבולות שחז"ל לימדו אותנו בהחלט יכולה לספק את הכוחות להתמודדות ולתיקון אמיתי – אם יש סיבה אמיתית לשיחה בין בחור לבחורה, אני לא מדבר דווקא על היכרות לשם חתונה אלא בכדי להרים פרויקט משותף, בניה של דבר מה וכיוצא בזה, הרי שמצווה לקיים את השיחה ובפרט שיקפידו על הלכות צניעות ולא יגלשו לדברים בטלים – לזה אין מקום, לא בין קבוצת בנים או בנות ובוודאי שלא בין קבוצה מעורבת – קלות ראש אסורה.

ברכת ה´ עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com