בני נוער

שאלה

שלום רב.

הייתי שמח לדעת מדוע אין ספרים שקשורים לנוער, אין ספרי הלכה בכלל וכמעט אין ספרי אמונה בכלל לנערים ובני נוער? בטח ובטח לא בכמות שיש ספרים יותר לגילאים גבוהים? חשבתי על זה והגעתי לשתי אופציות - או שאנחנו - בני הנוער - צריכים להתנהג כמו המבוגרים ולקרוא את הספרים שלהם, או שאנחנו צריכים להתנהג כמו ילדים ולא לקרוא ספרי הלכה וכו'... הטענה השניה מגוחכת לדעתי והטענה הראשונה קצת מכאיבה כי אם כל החובות של אדם מבוגר חלות עלינו בגיל 13, וכל הבגרות המינית והתמודדויות חלות בגיל 13 - 14, למה איננו מותרים להתחתן בגיל הזה? (אני יודע שחתונה בגיל הזה זה מוקדם ואף אחד לא מספיק בוגר וסיים לבנות עצמו וכו') אבל אם אנחנו צריכים "לעדן את העולם המיני שלנו" בין ארבע לחמש שנים, זה אבסורדי שאין שום דבר שיעזור לנו בכך. מדוע אני צריך להכנס לאינטרנט ולשאול רבנים ואיני יכול לגשת לספריה שלידי? רק מפני שהיא מכילה אך ורק ספרים על נידה\איך לשמור על עצמך בחברה שהאלמנטים בה כ"כ שונים מהאלמנטים של החברה היום? (פעם היו בשוק רק גברים, לא היו תנועות נוער מעורבות והיית מתחתן בגיל 12)

אני לא אשתמש בטיעון "זה לא פייר" כי זה ילדותי, אבל אני מנסה להבין איזה היגיון זה לחיות תקופה של חמש שנים בטלטלות מיניות כאשר אין מספיק עזרה מצד הספריה ואפילו האתרים האחרים שבהם אני מבקר (כגון אינטרנט, בית כנסת)? מדוע אין שיעורים לבני נוער מחוץ למסגרת הישיבות? ועוד דבר שמאד צורם לי, הוא האפס מקום שנותנים לנו להתבטא... מדוע ילד בן 12 או אפליו 10 צריך ללכת לסניף כדי להביע את הדעה שלו בנושא שהמדריך הביא? מדוע ההתייחסות לנוער היא כ"כ מזלזלת מחד ומאידך כ"כ תובענית?

תשובה