שאלה
לרב שלום,
אני בחורה רווקה. בעז"ה אני מקווה להתחתן עם בחור יראש שמיים ולבנות בית של תורה- אני יודעת שבני זוג צריכים לכבד ולאהוב זה את זה, שהאישה תקבל במאור פנים את בן זוגה כשהוא חוזר הביתה, וכן שהאיש יכבד ויאהב את אשתו, ואני מאמינה בכך מאוד.
רק אני מרגישה שיהיה לי מאוד קשה להשתמש במילה הדוחה "בעלי"- שיש לכך קונוטציה של אדנות ושררה (וגם אם יאמרו שהמשמעות האמיתי אינה כך, בכ"ז- כלפי חוץ זה נשמע כמו אדנות) וגם הסבירו לי שיש לכך משמעות נוספת שקשורה לחיי אישות ואני לא אפרט (הרב מן הסתם, מבין למה התכוונתי).
האם מותר לי להשתמש במילה "אישי", "בן זוגי" במקום המילה "בעלי"? אני מרגישה שהמילה הזאת מזכירה לי את הקללה "והוא ימשול בך" ואני ממש סולדת ממנה.
כמובן, כמו שכתבתי- אני אשתדל לכבד את בן זוגי העתידי, לאהוב אותו, ולתת לו מדי פעם הערכה מילולית (כלומר, מחמאות) על תרומתו לבית, כפי שמומלץ בספרים על זוגיות. לדעתי כשיש מחלוקת ואי הסכמה בין בני זוג, הם צריכים לדבר ביחד ולהגיע להחלטה מסוימת שמקובלת על שניהם. אך חשוב לי לדעת- האם יש בעיה מבחינה הלכתית אם אשתמש רק במילה "אישי" או "בן זוגי" ולא במילה "בעלי"?
תודה.
תשובה
אין שום בעיה בשימוש במילה זו או אחרת שתבטא את החיבה וההערכה שאת רוכשת כלפיו.
היה אחד האמוראים שקרא לאשתו "ביתי" כי ראה בה את עיקר הבית, וכך נכון לעשות. לא צריך להידבק לביטויים שגורים , אלא אדרבא - שימוש במינוח ייחודי יכול להיות מעניין ומיוחד עבורכם.