בני דודים

לפני שאני נכנס לתשובה עצמה אנסה לתת דוגמה שהיא, כנראה, פשוטה יותר.
נניח שבן דוד חילוני שלך מכבד אותך בדבר מאכל שברור לך שאינו כשר. הוא עושה זאת מתמימות וללא כוונה רעה. את יודעת שאסור לאכול מאכל זה, אבל מה אפשר לעשות אם כתוצאה מכך יתבייש?
את ודאי שמה לב שאני משתמש באותן מילים שאת משתמשת, רק מחליף את האיסור. אם אמנם לא ברור לך שאין לאכול משהו לא כשר כדי לא לבייש, אנחנו צריכים להתחיל תשובה ממקום שונה.
אבל אם אני יוצא מתוך הנחה שבמאכל התשובה פשוטה לך אז אנחנו צריכים לברר מה פשוט לך בכשרות מאכלים יותר מאשר במגע בן-בת, או, מדוע אכילת כשר היא דבר ברור ונגיעה לא.
לי אישית יש על זה שאלה הקשורה לאתר ואולי אף לאתרים אחרים: אני שם לב ששאלה זו של נגיעה נפוצה ביותר. הצצתי גם בחלק מן התשובות, רובן מנוסחות בצורה שקל להבין, רובן של התשובות (לא כולן) גם הולכות באותו כיוון. אני שואל את עצמי מדוע שאלות אלה חוזרות פעם אחר פעם? הרי יש כבר תשובות ברורות! (אפשר אפילו לקטלג את התשובות לשאלה זו...)
אז אם אתן פעם נוספת תשובה, האם היא תספק? אתמהה!
אני אסתפק הפעם בשתי דוגמאות.
את הראשונה – הכרתי באופן אישי. הרב נריה זצ"ל כאשר היה בסיטואציה שחשש להושטת יד של אשה למולו, ועל מנת שלא לבייש היה מחכך ידיו זו בזו ותוך כדי נענוע ראשו עם החיוך הכל כך מפורסם היה אומר שלום, או אמירה אחרת במאור פנים. ראיתי אותו בכמה וכמה מקרים דומים ומעולם לא ראיתי שלחץ ידיה של אשה. הוא גם לימד אותנו לנהוג כך, והסביר שכאשר אתה עושה פעולה שמראה בצורה כל כך ברורה שאין לך כוונה ללחוץ יד, אינך צריך לומר כלום. ההבנה מאיזה מקור נובעת ההתנהגות מסירה מראש את אפשרות הפגיעה בשני. והרי באמת אין לך כוונה לפגוע. כל אחד מבין זאת.
על השניה או קראתי או שמעתי פעם באיזו תכנית ברדיו, אינני זוכר. אני גם לא זוכר במדוייק במי מדובר. משלחת רבנים מיהדות ארצות הברית הגיעה לפגישה עם נשיא ארצות הברית (ואינני זוכר מי) כשדולה בעניין חשוב. המשלחת התקבלה בבית הנשיא בהתחלה על ידי אשת הנשיא שבאופן תמים ובלי כל כוונה הושיטה ידה אל ראשון רבני המשלחת. הוא לא לחץ את ידה, בירך אותה לשלום והוסיף מייד שהדת שלנו אוסרת עלינו לחיצת יד לנשים. תגובת אשת הנשיא היתה: "הלוואי ולבעלי היתה גם דת כזאת".
אם ברור לנו שאנחנו רוצים לקיים את דברי התורה הזאת עד תומם, בלי להתבייש קודם כל מעצמנו, ולאחר מכן מן המלעיגים עלינו, בלי להשתופף תחת כל רוח חולפת, הבה נתחיל להיות בעלי עמוד שדרה. בן דוד שלי קרוב מספיק כדי שאומר לו שנגיעה היא דבר שאנחנו נמנעים ממנו, ודאי וודאי נשיקה. הפעם אני לא מתחיל להכנס להבחנה בין נגיעה של קרבה לנגיעה של חיבה. נלמד את עצמנו לחיות חיי לכתחילה ולא חיים של חיפוש היתרים לשם חיפוש היתרים. אז נפסיק להיות כחגבים בעינינו ומתוך כך נפסיק לניות חגבים גם בעיניהם.
הערה לשואלת: אני מקוה שאת מבינה מתוך התשובה שבכלל לא התכוונתי אלייך אישית, לכן גם בכלל לא עניתי לך, ולכן אל תעצבי ואל יחר בעינייך. רק ניצלתי את השאלה לענות תשובה כללית. וזכות התשובה לציבור הרחב תהיה תלויה בך.