בנים-בנות

שמן המשחה, בו משחו את כלי המשכן, על מנת לקדש אותם לתפקידיהם, היה קדוש, ואסור היה למשוח אותו על אנשים שאינם כהנים הנכנסים לתפקיד, וכן על כלים שאינם מוקדשים לבית המקדש. כך נאמר בספר שמות, פרק ל': "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי לְדֹרֹתֵיכֶם: עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ, וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ, קֹדֶשׁ הוּא, קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם: אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר- וְנִכְרַת מֵעַמָּיו:"
הקשר הקבוע בין איש לאשה, נקרא "קידושין", ושם זה, מעיד על ערכו הרם והמיוחד. אשר על כן, העונג של הקרבה הגופנית בין איש לאשה, מיוחד רק לאיש ואשה אשר קשורים בקשר של קידושין, וכל קשר של עונג, בין איש ואשה שאינם קשורים בקשר של קידושין- אסור, כמו האיסור של שמן המשחה.
כמובן- נגיעה לשם עונג אסורה, וגם דיבור לשם עונג אסור. דיבור נצרך- מותר. לגבי נגיעה- הרבה יותר קשה להבדיל ולהתיר נגיעה שאנה לשם עונג, ולכן אנו מתרחקים ממנה מרחק רב.