בן דתי שהכיר חילונית

שלום וברכה

מה שאני כותב הוא רק "עזרה ראשונה".
כדי לענות תשובה של ממש יש צורך בהיכרות עם הצדדים ועם המשפחה, וזה כמובן לא אפשרי במסגרת זו.
על כן, רק כמה דברים ראשונים:
א. מה שאתם עושים עכשיו הוא הדבר הנכון ביותר. אל תאבדו את הילד בשל העובדה שאתם כועסים על הדרך שהוא בוחר בה. האהבה מגיעה לו, חשובה לו ולכם, וזה התנאי היסודי להתחיל בו.
ב. אתם חייבים להטמיע את העובדה שהשאלה אם הילד יהיה דתי או לא תלוי אך ורק בבחירה החופשית שלו. אינכם יכולים בגיל זה לכפות עליו משהו, והכפיה רק תזיק. אל תחושו גם רגשי אשמה: לא זו בלבד שהם לא מקדמים לשום מקום, אלא שאין לראות בילדים תוצאה מוחלטת של פעילות ההורים. גם לאברהם אבינו היו ילדים בעייתיים, וכן ליצחק, וכן ליעקב, וכן למשה רבינו, והרשימה ארוכה.
ג. לפיכך, הדרך היחידה להחזיר אותו לנאמנותו לאמונה היא ביצירת אווירה מתאימה מסביב לבחירה החופשית המחודשת שלו. הוא יצטרך להחליט ללכת למכינה או לישיבה לאחר י"ב* הוא יצטרך להחליט על דרכו וכדו'. אתם רק צריכים ליצור את הסביבה המתאימה והאוהבת כדי שהוא יוכל להחליט טוב.

כל טוב והרבה הצלחה