שאלה
שלום
קוראים לי דניאל גולדשטיין בן 18 מחדרה.
אפשר להגיד שאני "חילוני" אבל אני עושה כמה דברים כמו ללכת לבית כנסת בכל ערב שבת למנחה וערבית.
אני הולך לבית הכנסת בכל שישי בערב כבר יותר משנה(לבד). בזמן האחרון הבנתי שתמיד כשאני מתפלל בבית כנסת אני פשוט לא מרגיש רוחניות ולא קרבה לאלוקים. שמתי לב שזה קורה בגלל שאני נמצא במקום עם הרבה אנשים. האנשים מלחיצים אותי ולא נותנים לי לחשוב קצת "מעבר" למה שאני מתפלל.
אני מתפלל מהר מאוד מבלי להבין או להפנים בגלל שאני לא רוצה שהחזן יתחיל לקרוא בקול לפני שאני אסיים...
חשבתי שאם אני יתפלל בבית לבד זה יקרב אותי מאוד.
אני אוכל להתפלל לאט, בלי לחץ, אף אחד לא מסתכל ולהרגיש את אלוקים.
כשאני נמצא בבית כנסת פשוט אין ללב שלי ולנשמה מקום לאלוקים, אני לחוץ מידי בגלל כל האנשים.
השאלה פה היא אם אני אתחיל להתפלל בבית האם ההבדל הוא גדול?עד כמה גדול?
האם עדיף להתפלל בבית כנסת בלי להבין ולהפנים את התפילה ולא להרגיש קרבה לאלוקים מאשר להתפלל בבית ולבצע את פעולות אלה?
תודה!
תשובה
שלום
עיקר התפילה הוא הקשר האישי המוחשי כל כך עם הבורא תפילה נקראת שיחה , משוחחים עם הקב"ה, מבקשים , מודים , ממליכים...
ודאי שאם אתה חש הגבלה בתפילה אתה רשאי להתפלל ביחידות ומתוך התחזקות והתבהרות הקשר תוכל בעתיד להעפיל למעלה של תפילה בציבור, שהרי כל התפילה כתובה בלשון רבים , ללמדנו שהקשר העליון הוא מתוך עם שלם, שהרי אין הנשמה גרגירית אלא ארוגה בעם ישראל כולו ומתוך החיבור תצמח תפילת רבים שמעלתה גדולה
ברכה והצלחה