ביטחון עצמי ופחד קהל

לך שלום.
קודם כל תודה על הפרגון. באמת נחמד גם לקבל פרגון מדי פעם.
דבר שני, כל הכבוד על הרצון לתרום ולשרת. יפה מאוד שאת חושבת על זה כבר מעכשיו.
ועכשיו לעצם הענין: אני יכולה להבין שאת נמצאת בדלימה. מצד אחד יש תפקיד שרות שאת רוצה בו, מצד שני את מרגישה שאין לך את הכישורים הדרושים לכך.
ובכן כדאי לך לנסות למצוא את הנקודות הטובות. מידה מסוימת של ביטחון עצמי בוודאי שיש לך, שאם לא כן, לא הייתי פונה אלינו בשאלה. כדי להתחיל מהנקודה הזאת ומשם להמשיך הלאה.
יש שיטה שעוזרת להרבה אנשים, ואת בהחלט יכולה לנסות אותה בעצמך. כל בוקר כשאת קמה (אחרי מודה אני ונטילת ידיים כמובן), תסתכלי במראה ותגידי לעצמך כמה מילות עידוד ופרגון. אני לא יכולה להבטיח לך שזה יעזור אבל בהחלט אפשר לנסות.
הזכרת גם פחד קהל וחוסר יכולת להסתכל לאנשים בעיניים. ובכן את יכולה להתעודד בנקודה הזאת, משום שעיקר עבודה של הקומנרית הוא בכלל לא מצריך עבודה מול קהל, אלא עבודה פרטנית דווקא. מעבר לכך, העובדה שאת לא מסתכלת לאנשים בעיניים יכולה להזקף דווקא לטובתך. הרי כתוב באגרת הרמב"ן "ואל תביט בפני אדם בדברך עימו" אם כך זו עוד נקודה טובה להתחיל ממנה.
וכמובן שהקומנריות מקבלות הכשרה מתאימה לפני תחילת השירות כמו גם סימנריונים במהלך השירות עצמו.
דבר אחרון לסיום. ראיתי הרבה בנות מוכשרות מאוד שלא התקבלו לתפקידים שהן רצו, הדבר מובן מכיוון שאין שום דרך לבדוק אוביקטיבית את הבנות שמנסות להתקבל למקום מסוים. לכן, גם אם לא התקבלת, אין צורך להתייאש! ובטווח של שנים רואים גם איך הכל התגלגל לטובה.
המון המון בהצלחה במציאת מקום שרות. וכמובן שאם את רוצה לפנות אלי שוב את יכולה בשמחה לפנות גם ישר אלי. המייל שלי:
ada@jct.ac.il
עדה