שאלה
כבוד הרב, שלום!
חלק חשוב באמונה הוא לסמוך שה' יעזור לנו אם נבטח בו, אך מצד שני אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות שיעזור לנו. השאלה איפה הגבול? חרדים חושבים שלא צריך להתגייס לצבא,ואפילו אסור, צריכים ללמוד תורה וה' יציל אותנו יגן עלינו.
פגשתי ילד בירושלים שהצביע לי על אחת הסיכות וביקש שאני אביא לו. אז אמרתי שכשהוא יגדל ויתגייס לצבא, תהיה לו כזאת. הוא ענה לי שאסור להתגייס ובמקום זה הוא צריך ללמוד תורה. לא היה לי מה לענות לו. אני מאמין בה' ואני יודע שהכל בא ממנו ושעצם קיום המדינה שלנו הוא בזכותו, אך אני יודע שגם אנחנו צריכים לעשות משהו וזה להתגייס ולשרת את המדינה ולתת לה' דרכינו להגן על המדינה! אני יודע שחייבים ללמוד תורה וזה חשוב ושזה מזכה את כל העם, אבל אני מאמין במעשים וכל מי שחושב שבזכות הלמידה שלו המדינה תתקים וה' יגן עלינו מהמחבלים מבלי שנעשה כלום - טועה...
קשה לי מאוד לקבל את זה שאנחנו צריכים לשבת וללמוד, לא לעשות כלום וה' יעזור לנו.
מה עם לעבוד, לפרנס את המשפחה??
אשמח לקבל הסבר ותשובה..
תודה רבה ושבוע טוב!
תשובה
שלום וטוב.
מורי ורבי, הרב אהרן ליכטנשטיין, כתב מאמר קלאסי בשם "לבירורה של מידת הביטחון". במאמר זה הרב הוכיח - על פי דברי החזון איש, והוגים רבים אחרים - כי "מידת הביטחון" אין פירושה לבטוח בה´ שיעשה מה שטוב בעינינו, אלא עצם הידיעה שכל מה שקורה בעולם הוא בהשגחת ה´.
ולכן אין שום היגיון בטענה שאנחנו צריכים ללמוד תורה, וה´ יטפל לבד באויבינו. זה אינו ביטחון, אלא הזנחה. והא ראיה, שכאשר לאנשי נטורי קרתא כואבת השן, הם אינם אומרים שצריך להמשיך ללמוד תורה וה´ יטפל בשן הכואבת, אלא הולכים לרופא שיניים. הטיעונים על הצורך לבטוח בה´ נשלפים רק בדבר הנוגע לכלל, כאשר אחרים בינתיים מגינים עליהם.