שאלה
שלום וברכה!
ראשית, תודה על האתר הנפלא...
אני כותבת מתוך הרבה כאב, דאגה ומצוקה...
יצאתי עם בחור חצי שנה.. עמדנו ממש לפני חתונה, כשבתוך ליבי ידעתי, שבנישואין האלה לא אהיה מאושרת.. אך בכל זאת המשכתי בהכנות..
לילה אחד, בעקבות תקרית לא נעימה עם הבחור, שהיו לה לא מעט תקדימים, החלטתי שהוא לא בשבילי, ונפרדנו..
כבר שלושה חודשים עוברת עליי מאז תקופה קשה מאד.. אני מרגישה כמעין ריקנות עמוקה.. כאלו חסר לי חלק בלב או בנשמה..בוכה הרבה ובלא מצב רוח כלל.. מה גם שמאז, המצב הבריאותי שלי נוראי.. אציין, שהבחור טרם השלים עם הפרידה ועוד מנסה ליצור קשר בדרכים שונות ומגוונות..
אני באופיי אדם מאד מאמין, אך משום מה, מאז שנפרדנו אני מרגישה שירדתי.. מתפללת כי צריך, מברכת כי צריך, לא כמו שהיה קודם.. כאילו שהכל עשיתי רק בשבילו.. וזה חסר לי, חשובה לי מאד קירבת אלוקים ואני תוהה, לאן היא נעלמה דווקא עכשיו?
יש לי מספר שאלות;
א. האם נורמלי גם אחרי שלושה חודשים עדיין לא לקום מהשבר?
ב. איך ניתן לחזק את האמונה ולהתקרב לקב״ה באמת?
ג. האם ייתכן שהוא מקפיד עליי ולכן אני לא מרגישה טוב?
ד. ישנן סגולות כמו קריאת פרקי תהילים מסויימים או הקפדה על מצוה כלשהי כדי לקרב את הזיווג?
סליחה על ההצפה ותודה גדולה על הכל..
תשובה
שלום
אני מבין אותך, 'עזה כמוות אהבה', ולכן יש לגוויעתה השלכות על הנפש.
א.נורמאלי בהחלט. אך עלייך להחליט שאת קמה. העזרי בחברות, והתקדמי לצאת עם אחרים כשתרגישי מוכנה לכך.
ב.לימוד עיקבי של רבע שעה ביום, חצי מהזמן אמונה, וחצי הלכה. הקפדה להתפלל מדי פעם במניין ביום חול גם כן. המניין מחזק את הקישור התודעתי וגם הנשמתי לשכינה.
ג.איננו יודעים דרכי ד', אך עשית צעד ראוי ונכון. אם לדעתך לא תשמחי בנישואין, אל תתקרבי לזה. הוא יתגבר.
ד.תפילה על קבר רחל, ולא לדחות הצעות.
כל טוב