בה''ב

שלום לך אחי

א. נראה שהיו תקופות באשכנז שכולם נהגו בתעניות בה"ב. ממילא ברור שכולם אמרו סליחות.

ב. אח"כ התמעטו הדורות ובכל קהילה רק יחידים שימרו את מנהג הצום של בה"ב, אך הקהל כולו, כנראה מתוך שימור המנהג אמר סליחות. כך אני מדייק מלשון המשנ"ב: "ויכולים לומר סליחות אפילו אין בבהכ"נ עשרה מתענים רק שלא יאמרו הסליחה של תענית צבור קבעו וכו' [בה"ט] ובפמ"ג כתב שידלג רק תיבת צבור. ומ"מ הסליחה של אפפונו מים וכו' בודאי אין נכון לאומרה כל שאין צבור מתענין" (סי' תצ"ב ס"ק ה').

ג. נראה שאף היו קהילות באשכנז שהמשיכו במסורת אמירת הסליחות של בה"ב גם כשאף אחד לא צם ! כך אני מדייק מלשון ערוה"ש: "ודע שיש ליזהר בסליחות אלו בה"ב בשני דברים האחת דאלו שאינם מתענים ובהסליחה מוזכר לשון תענית או צום לא יאמרו זה דלא ליהוי כדובר שקרים ויאמרו לשון תפלה במקום תענית והשנית כי בהרבה מהסליחות נזכר שאמירתינו היא בלילה וקודם עלות השחר כמו בזעקם בעוד ליל או באשמורת הבקר וכיוצא באלו ועכשיו שבהרבה מקומות אומרים סליחות בעוד שכבר היום גדול והוה דובר שקרים ולכן ידלגו תיבות אלו" (או"ח סי' תקפ"א סע' ד').

ד. נראה שבארץ ישראל מנהג תענית בה"ב די נעלם והפך לנחלת צדיקים יחידים. אני מניח שבמקום שבו מתכנסים אותם יחידים תהיה תפילה עם סליחות כדבעי.

ה. נראה שעולם הישיבות, מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, תרים לעצמם אחר דרך שיש בה שימור מורשת אבותינו, התחזקות בקדושה ונתינת מענה לצרכי הדור והשעה.
טבעי הדבר שיהיו ישיבות שירצו לשלב את נוסח הסליחות של בה"ב, ולקובעם כנוהג בישיבתם. למיטב ידיעתי מנהג זה לא נפוץ ברוב ישיבות ההסדר.
(יתכן שעולם הישיבות לא מעודד ימי צום נוספים על הקיים, כדי לא לפגוע בלימוד התורה)

חילך לאורייתא
חג שמח