שאלה
שלום רב
בעיתי היא שאני לרב בודדה,אין לי הרבה חברות ורב הזמן אני יושבת בבית,אני לא יוצאת כי אין לי עם מי והמצב הכלכלי שלי גם לא משהו.
בעבר הייתי מטיילת הרבה עם חברה טובה ואז הייתי מלאת שמחת חיים אך מאז והיא החלה לעבוד הרגשתי מועקה ובדידות והצורך לדבר עם מישהו וניראה לי שהיא מצידה המשיכה את חייה ושכחה אותי,לצערי יצאתי פחות והייתי דיי עצובה גם בגלל געגועיי אליה וגם כי הרגשתי לבד.
לאחר כחודשים לקחתי את עצמי בידים ויצאתי בכוח מהבית ואיכשהו ניסתי להתגבר..כיום אני מרגישה בודדה ושאני מנסה ליצור קשרי חברות עם בנות אחרות זה לא מחזיק מעמד למשך הרבה זמן אני מרגישה שלא מגלים בי עיניין למרות שאני בחורה טובה שאף פעם לא הזיקה לאיש,ואני יושבת בין ארבע קירות שאני מזמינה את עצמי לאחת החברות האחרות הן מתחמקות ובסוף לא יוצא מיזה כלום.
אין לי גם משפחה תומכת ורוב הזמן אני לבד והדבר היחיד שמשמח אותי זה ילדיי הקטנים שאיתם אני נמצאת אך לצערי זה לא כל כך מספיק,מה עושים אנא יעצו לי ..
תשובה
ב"ה
שלום.
1)מתוך השאלה אני מבין שאת נשואה .אז היכן נמצא השותף שלך בחיים?מדוע את מרגישה בודדה אם יש לך שותף לחיים? עצם הנוכחות שלו לצידך יכולה להקל עלייך במעט את תחושת הבדידות.
2) תחושת בדידות היא תחושה טבעית ונורמאלית. ואם היא עוברת את הגבול אז את צריכה ליזום אירועים שישברו את הבדידות כגון לארגן מפגש חברות אצליך בבית . (המפגש יכול להיות סביב שיחת ריעים או שיעור לימוד קבוע או חוג כזה או אחר).
3)בנוסף למה שכתבתי יש לך לדעת כי כמו שהאדם מחייך לעצמו בראי אז הראי מחזיר לו חיוך -ואם את תעשי את הצעדים הראשונים החברתיים אזי התחושה הזו תיעלם.
ואם את תחייכי לחברה שלך היא תחייך אלייך ואם את תיזמי שיחת טלפון להתעניין בשלומה אז היא גם תצלצל אלייך מידי פעם וכ"ו.
4)כדאי לך להשקיע במעגל הראשוני שסובב אותך .באישך ובילדייך ובמשפחתך. זה המעגל החברתי הראשוני שאת צריכה להרגיש איתו נוח וטוב. וצריך לטפח את מערכות היחסים בתוך המשפחה.זה דורש השקעה .אבל זה משתלים כי זה מביא סיפוק לאדם.
בהצלחה,
עוזיאל