שאל את הרב

בגרויות, כן או לא

חדשות כיפה חברים מקשיבים 20/03/12 08:45 כו באדר התשעב

שאלה

שלום לכם צוות "חברים מקשיבים" היקר!

שמי עדי ואני שמיניסט בישיבה תיכונית עירונית באזור המרכז.

מס' חודשים לאחר תחילת השנה יצאתי לשבו"ש בישיבת הסדר. נהניתי מאוד והתחברתי מאד לישיבה. ממש "מצאתי את מקומי בעולם".

מס' ימים לאחר שחזרתי הביתה, מצאתי את עצמי חושב על ייעוד חיי. הגעתי למסקנה שכל מה שאני חפץ בו זה להתגדל בתורה באמת ולשקוע בה לאורך כל חיי.

עם מחשבות אלו אני חי מס' חודשים.

מאז, אני מרגיש שאני מכריח את עצמי בשביל להיכנס לשיעורים וללמוד למבחנים.

אם פעם פחות מ-100 היה אצלי כישלון, היום אני מגרד את ה-85 מלמטה.

במילים אחרות, אין שום דבר שגורם לי לרצות באמת לגשת לבגרויות.

לא העתיד ולא ההווה.

אנו נמצאים עכשיו בפתחה של עונת הבגרויות. ה"Money time" של השנה, ואני מוצא את עצמי חסר כוחות.

לאחרונה, אזרתי אומץ ודיברתי על זה עם הוריי. אבא שלי פשוט לא היה מוכן לשמוע את זה.

תבינו, אני באמת לא רואה את עצמי באקדמיה. זה פשוט לא מעניין אותי. מה לעשות?

תודה רבה!

אתם עושים עבודת קודש!

עדי

תשובה


לק"י

עדי היקר!
כמה שאני מקנא בך שאתה כבר יודע לאן פניך מועדות, שאתה יודע מה העיקר בחיים ומה נשמתך חושקת.
איזו שמחה!
אני חייב להגיד שאני מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב. עם מה שאתה מרגיש. אמנם זו צרת רבים אך אומרים שהיא נחמת יחיד; אתה לא היחיד שנאלץ להתמודד, אם בעבר או בהווה, בשאלה הזו.
אתן לך עצה אחת. לנשום. כן, ממש כך. לנשום, ובנחת.
אי"ה אחלק את הדברים שלי לכמה חלקים: היחס לתורה ולאקדמיה והעניין עם ההורים.

[התורה מחוברת למציאות]
המצב שאתה מציב הוא מאוד מובן. אדם שמגיע לאמת המוחלטת שלו "ששורפת" את כל מה שלא חלק ממנה, לפחות בתפיסה ובאופן הגלוי.
צריך להבין, הלימודים הכלליים הללו חשובים גם כן ללימודי הקודש. לא רק בגלל שרש"י, לדוגמא, מביא במסכת סוכה חישובים של סוכה עגולה וסוכה עם קוטר ופאי.
התורה היא לא מנתקת אותנו מהחיים. היא מחברת אותנו למציאות כולה. לכל מה שב"יש".
הרצון והבערה קיימים אצלך. כשאתה רוצה משהו אתה משיג אותו.
אני אומר את זה גם כמשפט כללי לכל אדם. כי זו האמת אך במיוחד לאור דבריך עם הציונים.
עד עכשיו כל הנושאים השונים היו חשובים לך כי בתוכך הרגשת את החיבור שלהם לחיים. אמנם, עכשיו, אחרי שהתבשמת מלימוד התורה שקיים בישיבות ביתר שאת אתה מרגיש שזה העיקר וכל השאר כבר לא.
חכמי ישראל לאורך הדורות, בתוכם הרמב"ם, האבן עזרא, דון יצחק אברבנאל ואפילו בדור האחרון- פנחס קהתי לא היו מנותקים אלא מאוד מחוברים. אז תגיד שהטבע השתנה והיום גדולי ישראל לא מחוברים. אינני יכול לענות למה חלק כן וחלק לא (אגב יתכן שחלק כן ואנחנו אפילו לא מודעים לזה) אבל אני כן יכול להצביע לך על גדולים כמו הרב ש"ז אוירבך זצ"ל והרב אליעזר ולנדברג זצ"ל, בעל ה-"ציץ אליעזר", שבחנו את המציאות לעומקה עליה דנו טרם פסקו.

[מקף בין לימוד תורה ולימוד אקדמי?]
את המשפט הבא אני אומר מכיוון אחר ובזהירות.
צריך להכיר בכך שהרצון של האדם יכול להשתנות. אתמול למדת לימודי חול בחשק והיום לא. מחר? אנחנו יודעים מה אתה רוצה מחר אך השאלה אם מחר תחליט לשנות את הטקטיקה. לא את האידיאל, שב"ה הוא נשגב וגבוה, אלא את הטקטיקה. לקדש את מרחב החיים הרחב.
לגשת אל חיי האקדמיה לא כלימודים אקדמאיים אלא כדי לגלות מתוכם את הקודש. את החיבור שבין מה שאנחנו מכירים מדברי חז"ל וכפי שהוא מתבטא במאמרים האקדמאיים השונים. יתכן וגם תרצה להתייצב מולה ולהכריז בראש חוצות שהתורה אמת ומה שחוקר/כותב זה או אחר מציג הינו בעל נקודות שמסלפים את האמת או לא יורדים למלוא עומקם.
יתכן ואתה משתאה לנוכח הדברים ואתה יותר הולך בכיוון של מצוות תלמוד תורה באופן מוחלט רק שכחלק ממנה אנו מצווים לא רק ללמוד אלא ללמד (עיין רמב"ם, מצות עשה י"א, ובמיוחד בתרגומו של הרב קאפח זצ"ל). במסגרת זו, כדי להוציא את תעודת ההוראה ו/או התואר תצטרך בגרות.

[השפעת לימודי החול על לימודי הקודש]
אפשר לומר שמכל אחד משלושת הסיבות שהבאנו (התורה שמקפת הכל, לגלות את התורה באקדמיה או ללמד) יוצא שיש ענין להשקיע באמת בלימודים. לעניות דעתי צריך גם לברר אם זה שכבר אין כח ללימודי חול והבגרות נובע גם מחוסר הרצון ללמוד, תופעה שהיא יחסית מוכרת לקראת סוף השמינית או לא.
צריך לבחון את זה מול גילוי הרצון של הלימוד תורה בתוך הלמידה עצמה. להבין באמת מאיפה זה מגיע. אני לא אומר שאתה זורק עכשיו כי אתה ככה לקראת סוף שנה והלימודים שאחרי אלא צריך לאמת את הדברים שאתה אומר כדי לדעת איך לגשת לדברים.

[השיחה עם ההורים]
כל הדברים הללו שהזכרת היו במידת מה הקדמה באמת למשפט האחרון שהזכרת והשיחה עם ההורים.
חשוב באמת לדעת שההורים רוצים את טובתנו. הם אנשים עם הבנה ובגרות שלנו אין. נכון, יתכן וההשקפה שלהם שונה משלך אבל בכל זאת צריך לנסות להבין את מה שהם באים להגיד לנו. לא בהכרח לקבל את דעתם אך כן לשמוע.
זה מסובך אבל אולי שווה לפעמים לנתק את זה שזה ההורים שלנו שאומרים לנו את זהו לחשוב מה היה קורה אילו החבר הכי טוב היה אומר את זה או אולי המדריך שאנחנו כל כך קשורים אליו שאומר לנו את זה. מה שאני אומר זה לבחון את מה שההורים אומרים בצורה אובייקטיבית. יתכן ואתה דוחה את הדברים שלהם בגלל שזה ההורים שאומרים את זה.
ברור שצריך שהם יבינו אותך ואת רצונך.

לסיכום,
אני חושב שהלימודים לא מנותקים מהרצון ללמוד תורה ולהתגדל. אנחנו עושים עכשיו את המעבר בין השלב שבו נהגנו לבדל בין מקצועות חול לבין מקצועות קודש ולהבין שהכל אחד.
לא נטבע בתוך לימודי החול אבל בהחלט נבין איך שגם הם חלק מלימוד תורה ומתוך מבט כזה ניגש אליהם.
כל זה הוא יחסית על רגל אחת כי איך, כמה ולמה דורש בירור ועדיף בעת הזאת לעשות את זה כל מקרה לגופו.

בכל מקרה, אני מאחל לך המון בהצלחה ומקוה שהחשק בתורה ימשיך ויתגדל ויפרוץ החוצה ויאיר לכולם.
באמת זכית להגיע למקום הברור הזה, בגיל הזה ובדור הזה כשמסביב איזה יש המון דברים שיכולים לבלבל אותנו ולערפל את הרצונות הפנימיים שלנו.
עדי היקר!
אני מקוה שהועלתי בתשובתי.
אם תצטרך עזרה, תמיד תרגיש חופשי לפנות לצוות המשיבים,
פסח כשר ושמח!
נתנאל
netanelweil@gmail.com

כתבות נוספות