שאלה
בס"ד
לכבוד הרב שלום!
השאלה שלי היא, אם שמים את השיקולים הפוליטיים בצד וחושבים רק על הצד ההלכתי- מה הבעיה בפינוי?
הרי זה פיקוח נפש, וחוץ מזה אני יודעת שיש מצווה לגור בא"י, אבל מי שלא גר בגוש קטיף או בצפון השומרון יכול לגור גם בנגב, בירושלים, בת"א או בחיפה שכולם מקומות לא פחות קדושים מגוש קטיף (ואולי אפילו יותר, בגלל כל העניין של תרומות ומעשרות).
האם יש איסור לתת חלקים מהארץ?
כולנו מכירים את הסיפור של המריבה בין אברהם ללוט, כדי ליישב את הסכסוך אברהם נתן ללוט איזה חלק שיבחר מארצו (א"י),וכך פתר את הבעיה. וכשהיה רעב בארץ, גם אברהם אבינו וגם יעקב אבינו, לא עברו למקום אחר בארץ אלא ירדו ממנה! ככל הידוע לי ישנם תושבים וחיילים שמגינים על החלקים שרוצים לפנות ומשלמים על כך בחייהם!!
אם כך, מדוע, מצד התורה וההלכה, אסור לבצע את תוכנית ההתנתקות?
אשמח אם תענה לי, תודה מראש!
תשובה
. מבחינת המצווה של היחידים, אכן אין הבדל בין מצוות יישוב א"י, אם הם גרים בקטיף, בניצנים, בת"א או באשקלון, ואין זה קשור לנושא של תרומות ומעשרות. אולם, יש מצווה על עם ישראל בכללו (לפי דעת הרמב"ן) – שלא ניתן את א"י, או חלק ממנה, לעם אחר, וגם לא נשאירנה שממה. לפי דעה זו ולמען קיומה הוקמו הישובים בארץ ע"י המדינה, לפחות מבחינת האמונה והתפיסה של המתיישבים. ברור, שעקירת הישובים והחרבתם היא עבירה קשה, של ביטול מצוות עשה כלל-ישראלית. המצווה הזאת לא חלה על האבות כי הם עוד לא היו אומה, ולא חלה בדורות ארוכים של גלות. אולם אנו זכינו, והיא חלה עלינו מחדש עם קום המדינה. יחד עם זה, יש פוסקים שחולקים על הרמב"ן, ולכן אי אפשר להכריח את כלל הציבור ואת המדינה לקבל את דעת הרמב"ן. ועוד- גם לפי הרמב"ן, העבירה לא מתבצעת ע"י החיילים, אלא ע"י הממשלה והכנסת בזמן ההחלטה. לכן, אין לדעתי שום היתר הלכתי למאבק נגד המשטרה וצה"ל.