ארץ ישראל ועם ישראל

שלום רב, רעות.
קודם כל, כבר בתחילת דברי אני רוצה להתנצל על כך שלא עניתי מהר. הייתי טרוד מאוד בתקופה האחרונה, ולא התאפשר לי להכנס למערכת, ואני באמת מצטער על ההמתנה הארוכה.
ועכשיו לעניינינו:
מה שקרה בעמונה אינו גורם למתח בין חלקי העם, אלא הוא סימפטום של הפערים הגדולים שבתוכו. אף אחד אינו מצפה שהצד שנפגע בצורה כל כך קשה, לא מוסרית בעליל יתן שימשיכו להכות בו כדי לא לגרום לקרע. תגובה כזו גם לא תועיל לפתור את המתחים בעם, כי היא לא מתייחסת לשורש הענין. אני לא בא כאן, חלילה וחס, להתיר דמו של יהודי כלשהוא, ולא הפושע הגדול ביותר! אני פשוט מוחה על המצב הקיים! אין בדברים להתיר לפגוע חס ושלום בחיילים!
לעצם האלימות שהייתה שם, אכן היו שם בני נוער בהם לא ניתן היה לשלוט, ואנו מצרים על כך, אבל עיקר האלימות הייתה מצד השוטרים, שרצו לראות דם (הייתי שם על תקן חובש, כך שראיתי את הפצועים...) ופגעו אף בכאלה שפשוט ישבו על הרצפה. באלימות קשה זו לא ניתן להאשים את הצבור שלנו...
אנחנו איננו יכולים לוותר על ערכים שאנו מאמינים בהם, ובכך אנחנו שונים מציבורים אחרים שמחליפים את הערכים כל שני וחמישי. נכון הוא שאנו צריכים לשמור על אחדות העם, אבל לא במחיר וויתור על התורה, ובכלל זה על הארץ! כאן עלי לשוב ולהדגיש, שבמילה "מאבק" אני מתכוון להפגנות וכדו´, ולא לאלימות מסוג כלשהו - למאבק לא אלים, אלא מאבק דמוקרטי, כמו להתבצר בבתים, ולחכות שיפנו אותי בכוח.
לא צריך להרחיק את עם ישראל מאיתנו, חס ושלום, אבל כן צריך להרחיק ולנדות אנשים מסויימים, המוגדרים רשעים. לפי "שערי תשובה" לרבנו יונה, כאשר יש אדם שחוטא, ואינו מסכים לשמוע כאשר מוכיחים אותו ומנסים להחזירו למוטב, הרי שהוא נחשב רשע, ומצווה להתרחק ממנו ולהרחיק ממנו אחרים - כדי שלא יושפעו לרעה! על מסירת חלקים מארץ ישראל היה אולי ניתן לטעון שמדובר ב"תינוקות שנשבו", כי הם לא למדו. אולם על התנהגות בלתי מוסרית בצורה כל כך קשה, אין תירוצים. וההתנהגות הזו מוכיחה גם על הדברים האחרים.
כמובן שעדיף לנסות להחזיר את כולם בתשובה, אך אנו מנסים לעזות זאת כל הזמן, ואם לא הצלחנו, ואכן מגיעים המגרשים, אין בכך כדי להאשים את הצד שלנו.
אין הדברים נובעים מתוך רצון אמיתי לשמור על שלטון החוק, משום שבמגרש הרוסים עצמו - המעוז של משטרת ישראל - ישנה בניה בלתי חוקית, ומדוע הם מגיעים עד עמונה כדי לאכוף את חוקי הבנייה?!

עם כל האמור לעיל, ישראל, אע"פ שחטא, ישראל הוא, ואם הם יחזרו בתשובה, לפחות בנושא של החטאת הרבים, נקבלם בזרועות פתוחות. כאשר נשאלו רבים כיצד ניתן לומר לפני יוה"כ "לא נסלח ולא נשכח", והרי אדם מצווה לסלוח, הם ענו כי אנו אמנם מצווים לסלוח, אך רק למי שאכן ביקש סליחה, תיקן את הנזק, והחזיר את הגזילה...

אכן יש בציבור שלנו בעיה אחת, והיה השקעת רוב המשאבים בארץ ישראל במקום בעם ישראל. זה נובע מכמה סיבות, שאחת מהן הינה הרגשת סכנת הקיום - הפינויים הללו מעודדים טרור, הורסים את חיינו, ומסכנים את מדינת ישראל, ולכן ישנה תחושת דחיפות, אבל יש בהחלט יותר "משהו" בטענה הזו, ולשם כך קמו תנועות כמו "ראש יהודי", "פנים אל פנים", "צוהר", "מעייני הישועה", ואף אתר "חברים מקשיבים", בו אנו פתוחים לקבל את שאלתו של כל יהודי באשר הוא. נשמח מאוד אם עוד רבים יצטרפו למוסדות אלו כדי לעזור ולקרב לבבות, וגם את מוזמנת בשמחה!
ועוד דבר לסיום - באופן עמוק, המאבק שלנו למען ערכים שאנחנו מאמינים בהם וכנגד האכזריות שבה אנו נתקלים, לא רק שאינה מרחיקה את העם אלא להיפך. אם נתנהג כסמרטוטים שאינם מגיבים כאשר פוגעים בהם או כאשר פוגעים באחרים, למה שמישהו ירצה להתקרב אלינו? תהיה אולי אחדות חיצונית, אבל איזה ערך יש לאחדות כזו, כאשר היא מבוססת על יחס בלתי תקין לחלוטין בין שני הצדדים?
כל טוב, ברכה והצלחה,
משה כהן