אסורה לכהן ומרגישה סוג ב'

שלום וברכה
ראשית, אנו שמחים שאת אתנו, ובוודאי שלא רואים בך סוג ב. סוג ב נקבע לפי בחירתו החופשית של האדם ולא לפי מוצאו.

פעמים רבות ההלכה מעמידה אותנו בפני מציאויות קשות. יש שתי אפשרויות להתמודד עם מציאות זו, והדבר מאוד תלוי בדרך בה את בוחרת. שתיהן לגיטימיות, ועל שתיהן יש ספרות רחבה. אפשרות אחת היא להתבונן במציאות ביושר, ולומר שזה קשה ופוגע ומתסכל וכואב, וזה אחד המחירים שאנו משלמים על נאמנותנו לקב"ה. כבר חז"ל אמרו שאל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר, אלא אפשי ואפשי אלא שהתורה ציוותה עלי שלא לעשות כן. כתבתי על עמדה זו בספר עקדת יצחק לזרעו (http://www.tora.co.il/shiurim/yuval/akeda.doc) ואת תוכלי ללמוד על כל הכיוון הרוחני הזה משם.
אפשרות שניה היא להתבונן לגמרי אחרת על הסוגייה ולומר שזו זכות גדולה להיות שייכת לאמונה השומרת על כוהני, ואומרת להם כי הם צריכים להינשא לא רק לבעלות בחירה חופשית טובה כמוך (שזה כמובן תנאי החשוב ביותר) אלא גם למי שיש לה שורש מתמיד בעם ישראל, כחלק מהיחס המיוחד לתפקידם במקדש. ההסתכלות הזו היא הסתכלות הרמונית יותר, והיא מצליחה בדרכה להיפטר מהתחושות הרעות.
אלו שתי דרכים הפתוחות בפנייך, שכתבתי עליהן את ראשי הפרקים בלבד. אני מברך אותך ומקווה כי תזכי להקים בית נאמן קדוש טהור ובריא בישראל, ובשמחה רבה, ולא תחושי שאת סוג ב שכן הבחירה החופשית הטובה היא הקובעת.

כל טוב ושמחינו בשמחות