אני רוצה להפסיק ללכת עם גרביים, ואמא שלי מתנגדת

שלום לך יקירה!

אני חושבת שלפני שנבדוק את השאלה של האם מותר להוריד את הגרביים, כדאי לחשוב רגע למה בכלל את רוצה זאת, ומה פתאום "נזכרת" בזה עכשיו...

נראה לי שבאופן כללי, לכל בנאדם, יש מן שלב כזה בחיים שבו הוא בוחן את ההרגלים שלו, ומתחיל "לחוות דעה". להגיד נוח לי/לא נוח לי או מוזר/לא מוזר לי ולשאול- רגע, אז למה בכלל אני עושה את זה?.... נראה שאת מעצם היותך "דתיה מלידה" :) הגעת למן שלב כזה שבו את בוחנת את המנהגים וההנהגות אליהם הורגלת מאז היותך קטנה, כדי לגלות,בעצם, מה דעתך את עליהם....

בדרך כלל יש גם איזשהו "טריגר"- משהו מסוים שקרה ודחף אותי פתאום לשאול את עצמי למה. זה יכול להיות דחיפה טובה, או שזה יכול להיות דחיפה פחות טובה... דחיפה טובה זה משהו שיצר אצלי תחושה נעימה- כמו רצון לחפש את האמת, או להבין יותר וזה הגיע באווירה נעימה- מתוך שיעור בכיתה או פעולה בסניף או משיחה עם חברה. דחיפה פחות טובה מגיעה מרגשות שליליים- כגון: כעס או רתיעה ממישהו/משהו, או מתוך איזושהי מריבה פתאום חשוב לי להבין למה עושים בכלל משהו שקשור ל... וכו'.

אני חושבת שאם נחשוב שנייה ביחד, נראה שהעמדה הראשונה היא הנכונה לבירור אמיתי, כי אז אני לא יודעת לאן אני אגיע בסופו של דבר,ולכן זו מן נוסחא כזו לכך שאני אברר באמת, ולא "אטה" את ההכרעה לצד מסוים. לעומת זאת, בעמדת הבירור השנייה- בדרך כלל אני אחפש ואסובב הכל כך שהתוצאה תהיה הרצויה מבחינתי. שזה כמעט כמו להחזיק את המראה עקום, כדי שמה שנראה דרכה יראה ישר....

חשוב גם כן לשים לב לנקודת המוצא שלנו- ולחשוב רגע מה בעצם המטרה שלנו פה בעולם הזה. הרי בעצם אנחנו רוצים לעשות את הטוב, ללכת בדרכי התורה, ולעבוד את ה' בשמחה. כאשר המטרה הזו היא שעומדת לפנינו, אפשר להיות בטוחים שנגיע לדברים טובים בבירורים שלנו.

לכן, חשוב לשים לב ולראות- קודם כל, מה מצבך? :) מה היה הדבר שדחף אותך לחשוב אולי לשנות משהו שאת רגילה אליו. אם התשובה שלך לעצמך היא כי סתם היה לך בוקר רע יום אחד עם הגרביים או אם היה איזה ויכוח עם אמא, והחלטת שאת רוצה לעשות הפוך ממה שהיא עושה באיזשהו תחום והחלטת ללכת על הגרביים. אז אולי כדאי לדחות את המחשבה והדיון לעוד כמה זמן, כשקצת ישתנה המצב, ותוכלי להסתכל על הדברים קצת יותר עם שכל ופחות עם רגש.

אבל, אם הבירור רוצה להיות אמיתי, ננסה להעלות כמה נקודות שכדאי לחשוב עליהם:

- חשוב כמובן גם לברר- [מה ההלכה] בנושא. מעיקר הדין, גם לשיטת מי שטוען שיש חובת גרביים-מדובר רק לכיסוי השוק (החלק בין הברך לקרסול). לכן, לבת כמוך הלובשת חצאיות ארוכות עד הקרסול, אין חובת לבישת גרביים מעיקר הדין, אלא זוהי מידת חסידות, מתוך תחושה פנימית של צניעות (או מתוך מעשה חיצוני שישפיע אח"כ על הלב...) [ את יכולה לראות לדוגמא את תשובת הרב יעקב אריאל מאתר "ישיבה": http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=7816 ]
מה שמוביל לנקודה הבאה:

- [מה את חושבת/מרגישה] לגבי הנושא הזה- האם את רוצה להפסיק כי זה קשה לך? אבל אולי לא רק מה שקל עושים?... האם את יכולה לראות בזה חלק מעבודת ה' שלך? אולי זה יכול להיות משהו שיקדם אותך, וידחוף אותך להתקדם גם בתחומים אחרים?
האם את מרגישה שאת רוצה עכשיו לעשות משהו שונה בעצמך- מתוך הרגשה של אני רוצה להחליט על עצמי? או שוב, זה אולי עניין של ללכת "דווקא" נגד מישהו?....
חשוב שתעני לעצמך בכנות מלאה, כי לפי זה, תוכלי להסתכל על הכל מנקודת מבט אמיתית, ולפי זה לפעול...

- [מה ההורים שלך/אימא שלך אומרים על זה?] כיצד הם מסתכלים על נושא הגרביים? האם זוהי נקודה עקרונית אצלם, או שלא? האם הם יכעסו/יעלבו/יפגעו ח"ו אם תשני?
אמנם זו יכולה להיראות שאלה חסרת חשיבות, אבל זוהי שאלה חשובה מאוד. מכיוון שברוב הדברים את אכן סומכת על ההורים שלך שהם יודעים את ההלכה, ומה שלימדו אותך עד כה הוא אמת וכך את נוהגת, פתאום לבדוק אם אפשר לשנות משהו, ולהעלות את הנושא בכלל בבית, זה צריך לבוא אחרי
בדיקה טובה מאוד האם אני אפגע בהם.

צריך לזכור שעולם ההלכה הוא עולם מורכב, ובוודאי שאם אמא שלך נוהגת כך וכך חינכו אותך יש לזה מקור ויש לזה מטרה ומשמעות מסוימת, שאולי פשוט רק צריך ללמוד אותה יותר לעומק כדי להזדהות איתה.
בנוסף,אני חושבת ש"להוריד" גרביים זה לא כמו להתחיל ללבוש אותם. כמו שתסכימי איתי שלקצר את הפאות (למי שיש פאות ארוכות), יש לזה יותר משמעות מאשר סתם "להסתפר". באיזשהו מקום ל"להוריד את הגרביים" יכולה להתלוות משמעות נוספת של מעין מרד... ולכן, אם זה עלול להתפרש כך, וההורים לא יקבלו זאת, אולי אחרי הבירור תחליטי שבעצם גם אם אולי מבחינה הלכתית את לא חייבת ללכת עם גרביים, אבל את תמשיכי לעשות זאת מפאת כיבוד הורים. חשוב לא להשתמש בהלכה, ככלי לקידום אינטרסים אחרים שלנו. ודאי שאנו אנשי הלכה, וחשוב ללמוד אותה ואת פרטיה, אבל צריך לעשות זאת מתום לב.

- דבר נוסף, שקשור קצת לנקודה הראשונה זה- [מה מנהג המקום אצלכם]- בכיתה/בבי"ס/בעיר? שוב, מנקודת הסתכלות דומה למה שהזכרנו קודם- אולי שינוי כזה בלבוש יכול לפגוע בסביבתך? או מכיוון אחר- אולי זה שאני לובשת את הגרביים אומר עלי משהו (סטיגמה), ומצפים ממני להתנהגות מסוימת, ואילו כשאוריד אותם יתייחסו אלי אחרת? או שאולי זה אפילו רק אני שמצפה מעצמי למשהו מסוים, שאם אוריד אותם, אוכל "להרשות לעצמי" דברים אחרים?...


אני יכולה גם להציע אולי לימוד נוסף בנושאי הצניעות באופן כללי. אולי זה יוכל לעזור לך, וגם סתם ככה להתקדם. אם זה מעניין אותך אני מצרפת פה קישור לסקירה מקיפה של הלכות צניעות, ומקורותיהם, שהרב אליעזר מלמד כתב באתר "ישיבה" http://www.yeshiva.org.il/midrash/Shiur.asp?id=1830 . כמובן, שכל ספר או מאמרים באינטרנט שעוסקים בנושא טובים ומבורכים.

אני מקווה שנתתי לך קצת נקודות למחשבה, ושתשכילי ללכת בדרך טובה, שגם את וגם הסובבים אותך ירגישו בה טוב :)

בהצלחה רבה!!
הדס.
hershko.hadas@gmail.com