אני רוצה חופש!!!!

שלום רב,

אני קורא את שאלתך ואני מרגיש בה את התסכול האמיתי שיש לך, אומנם ראוי לבוא ולהאיר את העיניים.

אומנם דווקא סוף שאלתך היא אשר מטרידה אותי ביותר "אז מה טוב בזה?"
השאלה מה טוב בזה וכך שהתורה מגבילה לאו דוקא קשורות.. ייתכן שהתורה מגבילה אבל זה מאוד טוב..

נניח שהיה לך מאוד מאוד מאוד מאד כיף לקיים מצוות וזה היה הדבר הכי שווה בעולם – האם גם אז ההגבלות היו מטרידות אותך?
אם כן אין זה הכרחי שדוקא ההגבלות מטרידות אותך אלא יש פה שני דברים.

1. אינני מרגישה ערך בקיום התורה והמצוות.
2. לא רק שאין לה ערך אלא התורה מגבילה אותי.

אלו שני נושאים שונים שצריך לטפל בהם בנפרד ובאמת באמת החשוב בהם זה להבין את ערך התורה.

בשביל להבין את ערך התורה והמצוות אין אני יכול לעשות זאת ברגל אחת, זה דורש לימוד. זה דורש העמקה, זה דורש ממך לברר יותר מה מטרתינו בעולם ובשביל מה יש תורה ומצוות וכמה זה טוב לעבוד את ה´ ומה זה נותן לנו.. .
בשביל זה צריך ללמוד ספרי אמונה, בשביל זה צריך יותר להעמיק ולקרוא בשביל לברר את כל מטרת התורה. ברור שככל שיותר תזדהי עם מטרת התורה , שככל שיותר תביני את המטרה של הכל. שיותר תביני מה התורה נותנת לך ומוסיפה לך אז פחות יפריע לך ההגבלה של התורה.

- זו הבעיה האמיתית, לא שהתורה מגבילה אלא שאינך גם מרגישה שהיא נותנת לך הרבה בחיים וזה הצד העיקרי שצריך לתקן. להבין יותר מה המטרה של הכל ולהבין מה זה מוסיף לך ונותן לך ולהתחבר לזה.

בשביל זה צריך בראש ובראשונה יותר ללמוד אמונה... ספרים כגון "אחת שאלתי, דע מה שתשיב לעצמך, "מבט בהיר בערפל" ועוד.


אומנם אתייחס גם לשאר שאלתך בעניין החופש.


לפעמים, ילד קטן רוצה סוכריה , ואמא שלו לא מביאה לו. הילד צועק ובוכה כאילו חרב עליו עולמו.

האם זה נכון, האם שום דבר עכשיו לא שווה כלום בגלל שאין סוכריה? אומנם ההתמקדות בנקודה מסויימת לפעמים גורמת לנו לא לשים לב כמה יש.

מי שיסתכל אובייקטיבית, יראה שהעולם הדתי תופס בחיינו החופשיים חלק קטן מאוד.
בעצם, רוב היום כולו אנחנו לא עושים דברים שקשורים לעולמינו הדתי, זאת אומרת המצוות הם לא מחטיבות לנו ממש איך לחיות.

הם יותר מחטיבות אולי בדברים מסויימים איך לא לחיות, או איזה גבולות אסור לעבור. אומנם יש מרחב אדיר עצום, אין סופי ממש של אפשרויות הופעת החיים בתוך הגבולות הללו.

משל:

אדם חי בארץ, ואומרים לו אסור לך לצאת מהגבולות של הארץ, אסור לך ללכת לים כי בים טובעים.
אומנם הגבולות הללו – הים – הוא לא עצם החיים,
הים זה לא איפה שחיים , זה בעצם איפה שהחיים לא יכולים להתפתח, מכיוון ששם – בגבול אחרי הים – טובעים ואין חיים!

אומנם בתוך המדינה החיים יכולים להתפתח עד אין סוף, מי שישמור על הגבולות יוכל לחיות ויוכל לחיות את חייו בחופשיות, באופן המתאים לא והייחודי לו.

אין שום אדם דתי שחי את חייו כמו חבירו, כל אחד מפתח את עולמו שלו. מי שיעבור את הגבול לא יוכל לחיות.. לא יוכל להתפתח, כי מעבר לגבול אין חיים...

כך גם ברפואה, אנחנו אומרים לאדם, אל תאכל את זה ואת זה ואת זה, וכן אל תאכל יותר מדי מזה ויותר מדי מזה, אם תאכל את זה יהיה לך יותר מדי כולסטרול ואם תאכל פחות מדי אז יהיה חסר סוכר.. . יכול אדם לבוא ולומר - אי אפשר לחיות ככה, לא נותנים לי לעשות מה שאני רוצה.. אין לי חופש..

אין זה נכון בכלל. יש לך הרבה חופש בחיים אבל החיים זה לא האוכל. האוכל נועד בשביל שתוכל לחיות אם תאכל נכון אז תוכל לחיות ולחיות את חייך כפי שאתה רוצה. אבל עיקר החיים שלך זה האוכל ואתה רוצה לאכול מה שבא לך בלי לשמור על עצמך אז בסוף אתה תמות , אתה תמות כי לא שמרת על ההגבלות ולא התמקדת במה שחשוב בחיים אל באוכל...

הגבולות שהתורה מגבילה אותנו, אינם באים לשלול את חיינו , הם באים להציל אותנו מהמקומות בהם החיים שוקעים ולא מתפתחים.
במקום שאין גבולות של עריות – חיי האהבה אינם מתפתחים, הם הופכים להיות נמוכים, רדודים, חסרי תוכן, ומלאי תאוות ומין בלי התפתחות האהבה.

במקום שאין צניעות – חיי הפנים אינם מתפתחים, לאט לאט החיים החיצוניים הולכים ותופסים את העיקר והחיים, האדם ,האשה, הערך האמיתי שלהם הולך ונעלם. החיצוניות היא הופכת להיות הדבר היחידי שחשוב, היא הופכת להיות הדבר העקרי שמעניין את כולם ואף אחד לא בונה את עולמו הפנימי.

לא קשה לראות מה קרה לעולם שלא שמר על הגבולות הללו, לאן הוא הולך, לאן הוא מגיע. מה זה אצלו אהבה, מה זה אצלו אשה.. מה זה אצלו חיים.

בעולם שהתאוות אינם מוגבלות הערך של החיים עצמם יורד.. המושג אדם, חיים , ילודה, נפש, כולו נעלם בשיכחת החיים עצמם .

הגבולות התורה אינם באים לשלול. אינם באים אפילו להגיד לנו שהחומר רע. הם בסך הכל גבולות שלא נטבע. שתמיד נוכל לחיות בסביבה כזו שהחיים שלנו האמיתיים, עצמיותינו ונפשינו , האדם שבנו, לא רק הגוף.. יוכל להתפתח, שהנפש תתפתח, שהאני יתפתח, שהרצון יתפתח, ולא רק – הגוף והחומר. אומנם התורה לא שוללת אותם לחלוטין אלא שמה את הגבול שהם ישארו במקומם הראוי.

זהו נושא שיש הרבה מה להרחיב בו, הרבה מאוד. יש הרבה מאוד מה להעמיק על כך שהתורה בכלל לא באה לשלול את החיים אלא רק להרחיב אותם. צריך בשביל זה ללמוד הרבה אמונה. ולהבין את עומק המצוות, עומק התורה ומטרתה.

עיקר הבעיה וההרגשה שהתורה מגבילה נובעת, כשאדם הדבר שהכי חשוב לו בחיים או שמאוד מאוד חשוב לו , אלו דברים שהתורה אוסרת.

כשמישהי מאוד חשוב לה להיות לבושה באופן שמושך. או כשמישהי מאוד רוצה חבר וכו´. פתאום האדם מרגיש כמה התורה מגבילה אותו כמה היא לא נותנת לו לחיות .

הדבר הזה נגרם כי עיקר חייו הפך להיות משהו שהתורה אוסרת .

אז באמת האדם מרגיש מוגבל אבל זה נובע מהתרבות החיצונית. התרבות החיצונית שמשדרת לנו לרצות דברים שאיננו יכולים. מכיוון שכל הזמן אנחנו מקבלים מבחוץ רצונות כאלו אנחנו מרגישים שהתורה מגבילה אותנו.

בשביל להבין שזה לא נכון , צריך לברר האדם בעצמו שני דברים.

1. מהם רצונותי האמיתיים ומה לא.
2. האם התורה באה באמת להחליש את החיים או להגביר אותם.

את הדבר הזה לא ניתן לעשות ברגל אחת וזה דורש לימוד.
למוד ספרי אמונה כמו שכתבנו

אומנם אענה על הדברים בקצרה:

השאלה הזו תלויה במהו רצוננו האמיתי.
לפני הרבה שנים – היה ניסוי. עשו סרט שבו כל שניה הוקרן בתוך הסרט תמונה של קולה. הצופים לא ראו זאת כי זה היה במאית שניה.. אומנם כשיצאו להפסקה – עלתה קניית הקולה במזנון באחוזיים משמעותיים.

כשהיית שואלת את אותם אנשים – האם רציתם לקנות קולה? הם היו עונים – ודאי.
אומנם אין זה נכון שזה רצונם האמיתי – הרצון הזה הוחדר להם מבחוץ..
היה עוד ניסוי – אדם היפנט מישהו ואמר לו – בו לבקר אותי מחר בלי שתדע למה..
אותו אדם הגיע. האם הוא באמת היה חופשי לבחור בדבר?

השאלה היא האם כל רצון שיש לנו – הוא רצון אמיתי שלנו או הוא השפעה של התרבות החיצונית, של העולם בו אנו חיים ושל דברים מבחוץ ששינו את מחשבתינו ורצוננו..

התורה – היא מדריכה את האדם לחיות על פי רצונו האמיתי. כל עניין התורה הוא לחבר אותנו לנשמתינו – לרצוננו האמיתי לעצמיותינו.
אברהם אבינו קיים כל התורה כולה – בלי שאף אחד לימד אותו.. כיצד הוא ידע זאת?
אומרים חז"ל – מעצמו..
אברהם היה כל כך קשור לנשמתו שהוא הרגיש איך כל התורה והמצוות טבעיות לו.. זה לא משהו שכפוי עליו.

זה כמו שאת אוכלת עם סכין ומזלג ולא עם הידיים.. מדוע את עושה זאת? כי אני לא בהמה..
כן אבל הרי את לא חייבת. ואת אוכלת ככה כי ההורים שלך אמרו לך..

נכון! אבל אכילה בצורה הזו היא מאוד מתאימה לזה שאני בן אדם ואני מרגישה שזה טבעי לי לאכול ככה.
אותו דבר.. התורה מדריכה אותנו לחיות על פי טבעינו. המצוות אמורות לעזור לנו לחזור לעצמינו – לטבע שלנו.. להיות עצמינו.

[האדם צריך להיות מודע לכך שהרבה דברים בחייו הוא לא עושה מרצונו האמיתי אלא מהשפעה חיצונית – זה מקור להרבה הרבה עצבות וחוסר סיפוק בחיים.] [ככל שאדם יחיה יותר על פי רצונו האמיתי הוא יהיה יותר מאושר – יותר חופשי... חופשי לחיות על פי עצמו ולא להיות משועבד לדברים חיצוניים.]
זה הרבה עבודה והיא קשורה לתורה ומצוות. ובירור הדעות הנכונות וקישור לנשמה.. ועוד.

אין מה לעשות, אנחנו קשורים להרבה דברים שהם לא עצמינו ולפעמים מתוך זה אנחנו מרגישים לא חופשיים. בשביל זה צריך להבין את העיוות שבדברים הללו. ללמוד מה העניין של צניעות, מצוות, ההגבלות שבתורה ולראות שלהפיך.

הקישור שלנו לרצונות הללו הוא העבדות שלנו שמצמצם לנו את החיים והתורה מנסה שלא נהיה עבדים לשום רצון אחר אלא רק לרצוננו שלנו

[הדבר השני הוא – מטרת התורה]



קודם כל צריך להבין עיקרון אבל שיש הרבה מאוד מה להעמיק בו – התורה איננה אוסרת עלינו שום דבר אלא רק את הדברים שמנמיכים לנו את החיים – אני אתן דוגמא שמלמדת על הכל, אבל צריך בכל נושא יותר להבין. למשל, בקשר בין בן לבת – אין איסור מהתורה לגעת בבנות ושיהיה קשר בין בנים לבנות אלא יש איסור מהתורה שיהיה קשר קטן בין בנים לבנות – התורה מנסה לכוון את החים שלנו להכי גבוהים שאפשר והיא אומרת שמותר לגעת בבת אבל רק במי שהאדם מתחתן איתה, רק נגיעה מקשר אמיתי שהוא יהיה לתמיד והוא פנימי ועמוק ובניית בית בישראל היא מותרת – קשר כזה התורה רוצה וברור שגם בקשר כזה הנגיעה והאהבה יהיו יותר גדולות – לתורה יש בעיה שלוקחים את הכוחות הגדולים שבחיים כמו האהבה והמגע בין איש לאשה ונהנים מהן באופן נמוך וקטן כמו קשר קצר או לא עלינו כמו שהדברים הגיעו בעולם החילוני ל "תשתמש וזרוק" וזו בדיוק הנקודה שברגע שאתה מוכן לחיות חיים קטנים אז אין לדבר מעצורים – התורה מדריכה אותנו איך יהיו לנו חיים[ הכי ]שמחים ו [הכי] טובים וטהורים וכיפיים ועמוקים וכל דבר שיש סכנה שיהפוך את החיים למצומצמים ונמוכים ומוריד אותם התורה אוסרת.

זה כלל חשוב שדורש באמת הרבה הרחב ולימוד.

ככל שיותר נבין את התורה והמצוות נראה ונבין שהם בכלל לא באים להגביל אותנו אלא רק להרחיב אותנו. רק להעצים את החיים שלנו ולהרחיב אותם.

מי שיהיה יותר ויותר קשור לתורה יהיה יותר ויותר חופשי לחיות חיים מלאים.

את שואלת – מה כל כך טוב בזה ואני מסכים איתך..

אם אינך מבינה מה טוב בתורה ובמצוות אז באמת הם מעיקים, אם אינך מבינה מה הטוב שהם נותנים לחייך בשביל מה עושים אותם. מה מטרתינו ובשביל מה אנחנו עובדים את ה´. מה ה´ רוצה מאיתנו והאם זה טוב לנו.
אם האדם לא רואה את הטוב הגדול והעצום שיש בתורה – ברור שהוא אינו מזדהה איתו..

וכפי שאמרתי זה לדעתי אחד הדברים הגדולים שעלייך לחזק.





[אני מאוד מקווה שהצלחתי קצת להאיר מדברי את העניין אומנם באמת ובאמת שזה דורש העמקה ולימוד והבנה לגבי מהם באמת החיים , מהם באמת המצוות ומה הם באמת הרצונות שלי]


אני מצפה בקוצר רוח לתגובתך ולשמוע ממך מה דעתך על התשובה וכן אם יש לך עוד שאלות, אני ממש אשמח אם תשאלי,

אם חלק מהנושאים פה תרצי לברר ביתר הרחבה את גם מוזמנת.

אבי, wolfsonavi@gmail.com