אני חילונית חבר שלי דתי

שלום וברכה

ראשית, ברוכה הבאה.

זוגיות היא חליפה מיוחדת שכל זוג תופר לעצמו. אין דרך אחת לקיום זוגיות, ובוודאי שלא כאשר מדובר בדבר מה כה מורכב כפי שאתם רוצים לבנות, וזאת בשל העובדה שדתיות אינה "גיבנת" או תופסת לאישיות אלא היא חלק בלתי נפרד ממנה. הדבר מעמיד בפניכם אתגרים גדולים, שכן לא יהיה פשוט לכם (לדוגמה) לראות את ילדיכם המשותפים בעזרת ד', כאשר הם יגיעו לגיל הנעורים, וכל בחירה שלהם תפגע באחד מכם. לא פחות מכך חשוב לבנות מערכת יחסים בה בני זוג לא מציבים "אולטימאטום" האחד לשני, אלא יושבים ביחד, ברצון הדדי, ומנסים למצוא את הדרך הראויה לקיים את הזוגיות שלהם ביחד, על אף הפערים הגדולים.
נראה לי כי נקודת הבסיס לא צריכה להתחיל מהשאלה האם את תהפכי לאישה מאמינה ומקיימת מצוות או לא. נקודת הבסיס מתחילה ברצון שלכם להיות ביחד, באהבה ביניכם, בכך שהמפגש בין שניכם מקדם את שניכם, מוציא משניכם את הטוב שיש בכם וכדו'. אם זה קיים – יוצאים מנקודת הנחה שאפשר שאת תישארי חילוני והוא דתי, ומקיימים דיון משותף כיצד תחיו ביחד, וכיצד לא ידרוך אף אחד מכם על הרגליים של השני. בדברים הנוגעים לכל אחד באופן אישי – מתערבים פחות, אך בדברים משותפים, כמו טהרת המשפחה, מגיעים להחלטות של סידורים נכונים מראש. ואז יוצאים אל הדרך הלוא-נודעת של הנישואין, ורוקדים ביחד את ריקוד האמונה.
האם אתם יכולים ללכת בדרך זו ?


כל טוב