אמונת חכמים

שלום
שאלת כמה וכמה שאלות חשובות וקשה באמת להתייחס במסגרת זו לכולם.
אנסה לתמצת את השאלות ששאלת:
1.מניין אנחנו יודעים שהבנו ופירשנו את דבר ה' לאמיתו?
2.היאך יתכן שמתורה אחת יוצאות דעות מנוגדות והאם כולן נחשבות כדברי אלוקים חיים?
3. איך אנחנו יודעים באיזו דרך ללכת?
4.היחס בין ההשקפה והרעיון הכלליים לבין פרטי המצוות והאם אנחנו לא מגזימים בפרטי המצוות?
אשתדל לענות לך ממש בקיצור על השאלות הנ"ל:
1.למרבה ההפתעה אנחנו לא יכולים להיות בטוחים שאנחנו מכוונים לדבר ה'. מה שעלינו לעשות הוא להשתדל בכל כוחנו לכוון וזה מה שה' מצפה מאתנו. שהרי הוא אמר לנו בתורתו: "לא בשמים היא". וממילא עלינו לפעול על פי שכלנו והבנתנו בדבר ה'.
הגמרא מספרת (במסכת בבא מציעא) על מחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהשע בעניין כשלהוא בדיני טומאה וטהרה. ר' אליעזר "גייס" לטובתו כל מיני נסים. ובשלב מסוים יצאה בת קול מן השמים ואמרה שהלכה היא כר' אליעזר. אולם ר' יהשע לא קיבל שאת שהרי התורה אמרה: "לא בשמים היא" וממילא אין משגיחים בבת קול.
אולם כל זאת כמובן, באנשים יראי שמים גדולים מתעמקים בהבנת התורה. ואז נפסקת הלכה כמותם.
כך גם האריך הרב משה פיינשטין זצ"ל בהקדמתו לספרו: אגרות משה.
כולנו יודעים שאנו מוצאים בתורה דעות שונות בצורה קוטבית. אולם כבר הלל ושמאי לימדו אותנו מהי מחלוקת לשם שמים. ועל זאת אמרה הגמרא: "אלו ואלו דברי אלוקים חיים.
2. איך יתכן שיש דעות שונות?
בשאלה זו דנו רבים.
מכיוון שכמו שהסברנו, אנחנו מבינים ומצטווים להבין את התורה מתוך שכלנו.לכן, מכיוון שדעות בני אדם שונות זו מזו, כך מסקנתם בהבנת התורה שונה.
אחד הראשונים (הריטב"א) הביא הסבר של "רבותינו הצרפתים" שהקב"ה במכוון אמר מראש טעמים רבים לכל צד. והשאיר את האחריות להכרעה בידי החכמים שבכל דור.

3.איך יודעיםמהי הדרך הנכונה? ואיך מוצא אדם את דרכו בחייו? זאת שאלת השאלות!

אענה ממש ממש בקיצור. יש להניח שהדבר מורכב מכמה מרכיבים: לימוד ועיון. כנות וחיפש התדבקות ברב. כשמתוכם צריך האדם עצמו להכריע.
4. גם שאלה זו היא שאלה נכבדה. מבחן גדול הוא עבורנו לשלב את השאיפה הגדולה, ביחד עם המעשים ה"קטנים". כבר חז"ל שאלו מה אכפת לו לקב"ה אם שוחטים מן הצואר או מן העורף? התשובה היא שהקב"ה נתן לנו מצוות כדי שנתקן את עצמנו.וממילא הצירוף של הדברים ה"קטנים" בונה אדם. כמו כל ילד שאנו רוצים ללמד אותנו ולהרגיל אותו לדבר מסוים, אנחנו עובדים על הפעולות הקטנות. איננו יכולים ללמד ילד לקרוא ולעסוק בפילוסופיה, ללא שנלמד אותו את האותיות השונות. כך הדבר גם בבניין הנפש.
כתבתי בקיצור גדול
ויש עוד הרבה מה להרחיב בנקודות הנ"ל
בברכה
א.קצין