שאלה
לכב' הרבנים שלום
שקויך על עבודתכם בקודש
בנושא אמונה אצל דתים לאומיים עיינתי באחת מתשובות של רב על שאלה על נושא דתיים וחרדים אני חושב שהתפיסה שלכם לא ממש מדייקת אופקים כל בן אדם צריך להרגיש ולדעת לפרוח בתורה בעצם התורה היא התכלית לשמיים וארץ ובזכות התורה כל העולם עומד שנא"אם לא בריתי תורתי וחוקתי גם שמיים וארץ לא שמתי"האופק של התורה נעלה עד מאוד כמה חשוב לדעת ולהתעמק בה מה יכול להיות יותר טוב בעולם מאשר תורה כל העניין של לימודי חול סניפים של בנ"ע מחשבים כל זה זה אופן גשמי התורה היא רוחנית אי אפשר לתאר את גודל הצדיקים שיצאו מהתורה אתם פוחדים שלא יהיה פרנסה,מי שלומד לשם שמיים ובמסירות נפש יהיה לו פרנסה בן אדם נולד בשביל התורה הקב"ה אומר לנו אני בראתי אותכם עם תורה ואנחנו מחזירים לו,לא. אנחנו רוצים ללמוד גם חול מה זה בן אדם צריך לשפוך נפשו על ה' יתברך "לדוד אליך ה' נפשי אשא" למות בשביל קידוש ה' ובשביל יר"ש מה בן אדם לוקח איתו לקבר אלא רק תורה מצוות ומעשים טובים קידושין פ"ב איני מלמד את בני אלא תורה שאין העושר בא מן האמונות ולא העוני בא מן האומנות מה אתם מפקפקים בה' יתברך שאין עוה"ב שאתם רוצים "לאכול מכול העוגה בעוה"ז" אם אין עולם הבא היה לי מקצוע וכסף ונהנתי ואם יש למדתי תורה באמת תורה זה לא צחוק ולא ויקיפדה תתחילו לשאוף ליותר בתורה תתחילו לשבת וללמוד תורה תפסיקו להמציא תשבות כי הכל שקר והבל הבלים אין לנו אלא תורה שנא"והגיתם בו יומם ולילה"(תגובה בבקשה)
ויה"ר שנדע כולנו לעשות רצונו בלבב שלם!
תשובה
שלום וברכה!
קראתי בעיון דבריך ובגדול אני מסכים איתך, אך יש הרבה נקודות שאני חולק. אני מסכים שלימוד תורה הוא ערך חשוב, נשגב ועליון ( הרי זה פשיטא ) וכל אחד צריך לקבוע עתים לתורה. אני חולק שאין חשיבות ללימודי חול ולמלאכה. אני חולק שכל אחד צריך לשבת כל החיים ורק ללמוד תורה - לא לכולם זה מתאים ויש סכנה להמאיס תורה על אדם אם הוא לא מסוגל ללמוד אותה יומם ולילה.
א. לגבי חשיבות המלאכה. חז"ל אמרו:"אהב את המלאכה ושנא את הרבנות". כלומר יש חשיבות למלאכה. אומרת הגמרא בקידושין כט. - תנינא להא דת"ר: האב חייב בבנו למולו, ולפדותו, וללמדו תורה, ולהשיאו אשה, וללמדו אומנות* וי"א: אף להשיטו במים* רבי יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות - מלמדו ליסטות. ליסטות ס"ד? אלא, כאילו מלמדו ליסטות.
הנה בשני מקורות אנחנו מוציאים חשיבות של אומנות, יתירה מזו, ר' יהודה אומר שמי שלא מלמד בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות. כלומר חז"ל רואים בחומרה התבטלות מאומנות ומהוראתו, הרי הדבר יכול להביא לידי ליסטות. ( למה זה יכול להביא לליסטות אדון בהמשך בחלק "בענין שלא לכל אחד מתאים ללמוד כל הזמן תורה" ) אני יכול לצטט עוד ועוד מקורות שמדברים בעד מלאכה, אומנות ולימוד של דברים נוספים מלבד תורה והתקפות על מי שסבור אחרת. גם הגמרא שציטטת לא מדבר שלא צריך להתעסק באומנות או ללמודו, אלא אומרת שלא מזה באה הפרנסה, אלא מהקב"ה, אך אין דבר מבטל נסיון והשתדלות של אדם להרוויח לחמו.
אפשר גם ללמוד מהגדולים שיש חשיבות במלאכה ובלימודי חול. הרבה מאד תנאים ואמוראים התעסקו במלאכה, אפילו קבלו כינויים ע"פ מעשיהם במלאכה, כגון ר' יוחנן הסנדלר או ר' יצחק נפחא. עוד מבואר בכמה מקומות שחכם לא יכול להיות חבר של הסנהדרין אם לא היה שולט ב- 70 לשונות ובחוכמות חיצוניות. כלומר תלמיד חכם רציני חייב להתפתח לכל הכיוונים ולהכיר את המציאות גם המדעית. הרמב"ם במורה הנבוכים ובהלכות יסודי התורה אומר שמדעי הטבע ( מתמטיקה, פיזיקה, אסטרונומיה, ביולוגיה וכו' ) הם חלק מהתורה ומכשירים את האדם להבין עולמו של הקב"ה ולהבין את "מדעי האלוקות" - תורה ומטהפיזיקה ( דברים שמעבר לעולם ). תוסיף על כך שהרמב"ם היה בקי במדעים והיה רופא. רמב"ן , רבינו גרשום מאור הגולה גם היו רופאים, רלב"ג התעסקת הרבה במתמטיקה ואסטרונומיה ( אפילו יש מכתש על הירח שאותו הוא גילה והוא קרוי על שמו ). הרשימה של הגדולים שהתעסקו עם מדע לא קטנה ואי אפשר למנות את כולם.
עוד דבר בעייתי, ברגע שאתה אומר שצריך להזניח את המלאכה, אתה מבטל חצי ממצוות התורה מקיומם בעולם, כגון כל המצוות הקשורות לאיבוד האדמה, למסחר, שותפות, שכנות ועוד רבים. הרי זה חטא המרגלים, הם לא רצו להלחם ולעבוד קשה ( דברים שנצרכים בארץ ישראל ), אלא רצו להמשיך את הנירוונה של השלווה במדבר שרק לומדים תורה ומשמים יורד מן. אתה זוכר מה היית תגובתו של הקב"ה בענין? נכון, כעס ועונש על כל אלה שיצאו ממצרים שהם לא יראו את ארץ ישראל, למעט יהושע בן נון וכלב בן יפונה. אתה רוצה את זה? אני לא.
עוד נקודה קטנה - אם לא מכירים מדע ומציאות אי אפשר לפסוק הלכה. אז מה שווה כל הלימוד שלך אם הלכה אתה לא יודע לפסוק? הרי ידוע שרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל ישב עם פרופסורים ולמד פיזיקה כדי לפסוק בעניני חשמל בשבת ובנושאים רבים אחרים ולא רק הוא.
ב. לגבי שלא לכל אחד מתאים ללמוד כל החיים תורה. נכון ציטטת גמרא שמדברת על רב נהוראי שהחליט ללמד בנו רק תורה, אך הוא יחיד סגולה ושיטתו לא נפסקה להלכה להמון, אלא לבודדים. האמת גם לבודדים לא, הרי כבר הראתי לך על חשיבות של לימודי חול בסעיף הקודם. גם הקב"ה מבין שלא לכולם מתאים ללמוד כל הזמן תורה - יש כאלה שלומדים ויש כאלה שעובדים ומסעיים ללומדי תורה ומקבלים אותו שכר בעולם הבא כלומדי תורה. לא צריך ללכת רחוק , כדי לראות את הדוגמה בתורה לכך. אתה זוכר ברכתו של יעקב שנאמרה בנבואה לזבולון ויששכר - אחד לומד תורה ושני מתעסק בשכורה ומפרנס את שניהם ומקבל אותו שכר. גם פה רואים שליששכר מתאים לימוד תורה ולזבולון מתאימה סחורה, אך כאשר הם פועלים בהרמוניה והתורה מקרינה על עסקים של זבולון גם הוא מקבל אותו חלק בעולם הבא. יעקב הכיר בשוני בין האחים ומה מתאים לכל אחד ואיך לשלב את הדברים, לכן הוא הצליח ליצור מבניו שבטי ישראל ובסופו עם בלי שמישהו מהם יצא לשדות זרים. וזו הכוונה של ר' יהודה שהזכרנו למעלה מי שלא מלמד בנו אומנות כאילו מלמד ליסטות. הרי אינך יודע מה ירצה הבן בעתיד גם צריך להתאים לימוד ועשיייה של בן ע"פ דרך התורה אך בהתאם לנטיותיו האישיות, אחרת אתה מסתכן בכך שהבן יצא לתרבות רעה. לא סתם אמר שלמה המלך "חנוך לנער ע"פ דרכו". גם אנחנו מוצאים בחז"ל ביטוים לכך שיש להתאים תכני לימוד ע"פ מה שנפש של אדם חפצה בו, אך שלא ישכח תורה. כלומר אדם שלא מתאים לו לשבת כל היום בישיבה והוא איש עסקים או איש אדמה או כל דבר אחר במלאכה, תן לו להיות עצמו , תן לו לפעול בתחומים אחרים, אך תלמד שיקבע עתים לתורה ויקדש מלאכתו ע"י מתן צדקה , תמיכה בלומדי תורה וכד' ואז גם הוא יקבל אותו חלק לעולם הבא והשכר באופן המלא.
לסיכום ידוע הפתגם "על שלוש דברים העולם עומד - על התורה, על העבודה ועל גמילות חסידים" . העבודה הכוונה למלאכה, הרי עבודת ה' כלולה בעמוד של תורה. לכן אם תשמיט עמוד אחד יקרוס העולם.
לפי כל זה יש חשיבות ללימודי חול ( אפילו מדובר על חלק מהתורה ), יש חשיבות למלאכה ולא לכולם מתאים ללמוד כל היום תורה וצריך להתחשב בזה. ברם גם מי שלא יושב יום וליל בבית מדרש, אלא מתעסק במלאכה, חייב לקבוע עתים לתורה ולקדש חייו ומלאכתו במעשים טובים, במצוות ובהקרנת תורה על מלאכתו.
בברכה,
חיים דב בריסק, צוות ישיבת הר עציון