שאלה
שלום וברכה!
אני בן 19 ואני מרגיש שהרבה פעמים אני תופס את אלוקים כמו ילד הכוונה שלי-שאם אני מרגיש שאלוקים עושה לי טוב הכוונה שפתאום אני רואה איך הקב"ה מסובב דברים לטובה אני מרוצה ואומר וואלה הקב"ה טוב! אבל אם אני מתפלל על משהו ולא הולך לי או שאני לא מקבל מענה מד' אני לא מצליח להכיל מציאות של -עכשיו אתה לא רואה למה אתה לא מקבל את מה שאתה רוצה אבל הקב"ה כן מכוון דברים לטובה.זהו שאני לא מצליח לחיות את זה אולי אני יודע את זה איפה שהוא בזיכרון ,רציתי לשאול איך אני יוכל באופן מעשי שגם שקורים לי דברים לא טובים אני י-ר-ג-י-ש שהקב"ה מכיוון את הדברים לטוב.
תשובה
שלום וברכה
הייתי מאוד רוצה לעזור, אך אני לא בטוח שיש לי דרך שיכולה לגרום לבני אדם אחרים להרגיש דבר מה.
מה שאנחנו כן מסוגלים לעשות הוא לפתח בנו את התפיסה התודעתית הזו. אתה בעצמך כוונת לדברי הגמרא שמלמדת כי "המעיין בתפילתו (כלומר: שמצפה שהתפילה תתממש באופן מיידי) – סימן רע לו", והדבר הזה מלמד כי אנחנו צריכים להתנתק מהציפייה לאוטומציה של תגובה אלוקית, ולהבין כי הקב"ה לא עובד אצלנו, אלא אנחנו עובדים אותו, בין אם הוא עושה לנו טובות ובין אם הוא עושה לנו רעות.
כשמפתחים תפיסת עולם שכזו היא "יושבת" על הלב, וכשהלב נפתח – היא נכנסת לתוכו, ואז היא הופכת לחלק בלתי נפרד מיסוד האמונה של כל אדם.
כל טוב