אמונה נוער

שלום אביחי,

התשובה היא דבר ראשון - לענות לו כמו שאתה עונה לעצמך! הרי גם לך יש ספקות? כך נהגו גדולי ישראל. כשהרמח"ל כותב "הסכמתי לחבר חיבור זה, ללמד לעצמי, ולהזכיר לאחרים..." - זאת לא מליצה, הוא התכוון לזה. עיין הקדמת מוסר אביך: "נראה שאי-אפשר לצאת ידי חובה בענין חובות הלב רק אם יסדר ספר לעצמו...אלה המה סדרי הדברים שעליהם ראוי לסדר עיוניו להועיל לעצמו ולזולתו...". כל מה שצריך זה לשתף אותו בתשובות שמצאת לעצמך, "נר לאחד - נר למאה".

לגבי הנער ששאל אותך - נראה שמטריד אותו הצד השכלי של התורה. האם הכל קרה במציאות? האם יש ניסים? הוא מחפש "הוכחות".

גם זה נמצא בתורה, אמנם לא הרבה. אפשר ללמוד יחד מאמר ראשון בכוזרי. להבין את ההבדלים בין התורה לבין האמונות האחרות. שהתורה ניתנה לעם שלם, במעמד כולם. שהתורה מתחילה את האמונה ממה שקרוב אלינו, מהניסים שקרו לנו, יציאת מצרים - "אנכי ה´ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", ולא מבריאת העולם המופשטת והתיאורטית. אפשר בהקשר הזה לדבר על היציאה מהגלות בדורנו, קיבוץ הגלויות. יציאת מצרים שבכל דור ודור שממנה צריכה להתחיל האמונה האישית.

חשוב לשלב את הדברים בעשייה, בקשר לתורה ולתפילה, ובכלל באורח חיים בריא ותורם. הרבה פעמים כשחיים חיים של בריאות רוחנית - הספקות מתבררים מעצמם.


ברכה והצלחה,
חנן