שאלה
שלום כבוד הרב,
אני בת 17 כמעט, כמעט כל חיי חייתי בארץ ישראל.
לא הייתי יהודייה, אך תמיד הרגשתי כיהודייה, לקחתי את זה בכמובן מאליו מכיוון שחייתי עם אמי המגויירת ועם אבי החורג היהודי וניהלנו חיים דתיים.
תמיד נושאי הגיור שלי היו תלויים באוויר אך לא הקדשתי להם מחשבה רבה מכיוון שתמיד החשבתי את עצמי כיהודייה לכל דבר והייתי ילדה שלא מבינה שזה לא מספיק לשמור שבת ואף אסור.
כל חיי בארץ ישראל למדתי בבתי ספר דתיים, שתיתי בצמאון כל דבר שנוגע לדת והחשוב מכל, האמנתי.
למרות זאת, בשנים האחרונות חלה התרופפות באמונה שלי בעקבות אנשים דתיים שהפגינו כלפי התנהגות לא נאותה מכיוון שאינני עדיין גיורת, נפגעתי מרב מסוים, שאומנם לא אמר לי כלום אבל קראתי בעיניים שלו הסתייגות מסוימת, וכמו כן גם מעוד המון אנשים מאמינים ודתיים.
כל השנים האלו חיכיתי לאישור לאפטרופוס יחיד מצד אמי מכיוון שישנו חוק כזה שאין אפשרות להמר דת בלי הסכמה משני ההורים לפני חודש וחצי קיבלתי את האישור סוף סוף. ואני עומדת להתגייר.
אני רוצה להתגייר, אבל אני לא מסוגלת כרגע לעשות את זה מכיוון שאני לא מרגישה שהאמונה שהייתה לי נשארה, אומנם אין לי ספק שהאמונה תחזור, אך אני לא רוצה לעשות את זה כל עוד האמונה ל תחזור, הייתי רוצה שתחזור אבל נפגעתי כל כך מאנשים שאמרו שמותר להם לפגוע בי כי אני גויה והסיחו את דעתי לגבי האמונה שלי.
איך מחזירים את האמונה החזקה שהייתה לי? שבתור ילדה שעדין לא אמורה להבין, כן הבנתי את המהות בעולם וכן זכיתי לראות יום יום את נפלאות הקב"ה ולהבין שכל מה שקורה הכל לטובה ודבר זה הנחה אותי כל חיי למרות הקשיים עם האב החורג ואי ההבנה הרבה שבאה מצד הוריי, ללא האמונה בקב"ה אינני מאמינה שהייתי גודלת אופטימית עם שמחת חיים ועם ערכים מסוימים.
בכבוד רב.
תשובה
לרינת שלום
באופן טבעי האמונה התמימה והפשוטה יותר חזקה בימי הילדות וככל שמתבגרים ונחשפים למורכבות של העולם הזה יש צורך בבירורים שכליים על מנת לחזק אותה.
במקרה שלך, לפי כתיבתך את נראית כבחורה איכותית ובוגרת ויכולה להפריד בין עצם אמיתות האמונה האובייקטיבית לבין התנהגות לא נאותה של אנשים דתיים מסוימיים.
אני הייתי ממליץ לך לעבוד בשני מישורים: א) לבסס יותר את האמונה על ידי לימוד ב) התקרבות לאנשים ולקהילה דתית איכותית ונעימה שתחזיר לך את האמון גם ברמת התחושה בתורת ישראל
בהצלחה חגי