שאלה
אני בתקופה לא קלה בכלל. אדם קרוב אלי נפטר מסרטן, ואני רואה את כל ההתמודדות היומיומית שגם אני עוברת וגם שאר המשפחה, ואני מנסה להבין בכל פעם מחדש- למה הקב"ה סומך עלינו??
אנחנו עושים כ"כ הרבה טעויות, הרבה פעמים אנחנו מתגאים, חושבים שאנחנו מבינים הכל ולכן גם חייבים תשובות מלאות להכול, למה הוא מאמין בנו?
יש צדדים יפים באדם, נכון, כל היכולת להסתכל אחורה אחרי התמודדות ולא להאמין שזה מה שעברנו. אבל מה עם כל השאר?
"מודה אני" זה הדבר היחיד שאני יודעת בוודאות.
ועוד שאלה, שמתקשרת לי עם זה- איזה כלים יש בשביל לסלוח לעצמך על דברים שעשית?
תודה
תשובה
שלום וברכה
הקדוש ברוך מאמין בנו כי זו הדרך להופעת השלמות בעולם, דווקא על ידי התמודדות וכשלונות. במציאות של העולם כיום הדברים נבנים מתוך ניסוי וטעייה, כך זה בעולם הטבע וכך זה גם בהתקדמות של התרבות האנושית.
הדרך לסלוח על דברים שעשית היא להביט על הצדדים החיוביים הקיימים בך ובמקביל לראות איך לפעמים דווקא הכשלונות פיתחו אצלך דברים טובים. ראה בספר אורות התשובה של הרב קוק שעוסק כולו בזה
בהצלחה חגי