אמא של חניכה שלי נפטרה..

שלום שלום לשואלת היקרה,

בהחלט מצב לא פשוט להיות מנהיג במצבים עדינים כאלה, ואשריך ממש שאת רואה במשבר הפרטי והכללי הזה מקור לאיזה בירור ותהליך עם החניכות.

אין ספק שדווקא בזמנים כאלה - של כאב, הלם או משהו שנפרץ בתוך השיגרה הרגילה, הלב יותר פתוח לשמוע, הדברים יכולים להיקלט ברגש ובעוצמה גדולה יותר.
לפני הכול, זה לשאול את הבת מה היא היתה רוצה. מאוד יכול להיות שהילדה לא תירצה בכלל שידברו על זה בשבט בצורה כללית. אחרי הכול, זה האסון שלה והיא בגיל שהיא עדין לא קולטת בכלל מה קרה לה. אולי היא תעדיף להתעלם מזה ומהר מאוד לחזור לחיים "הרגילים" כי אין לה דרכי התמודדות וכך מגיבה לאסון. אולי תעדיף להתנתק קצת...
הבסיס להכול שהיא כרגע העיקר, אנחנו צרכים להיות מאוד רגישים למקום של הבת עצמה ולא לעשות דברים שיקשו על הבת שגם ככה קשה לה..

טוב, אז נגיד שדיברת עם הבת והיא מוכנה..
יש כאן בעיקר שתי נקודות שיכולות להוות בשבילך קרש קפיצה לשבט.
אחד זה היחס לבת עצמה. בד´כ במצבים כאלה אנשים לא יודעים איך לנהוג קל וחומר בנות קטנות.
להתיחס? להתעלם ?לשאול? והרבה פעמים עושים דברים ממבוכה למרות שהאבל היה מעדיף הפוך.
מובן שפה אין תשובה אחת וצריך לדבר עם הבת עצמה מה היא היתה רוצה ולכוון אותה ומתוך כך להדריך את הבנות עצמם. אך בעיקר זו הזדמנות טובה לדבר עם הבנות על רגישות. ההדגשה שאין צורך לרחם ואפשר להתיחס אליה כמו כל משהי רגילה אך רגישות בעניין המסוים הזה על פי המקרה הספציפי הזה.
מפה את יכולה להרחיב בכלל לכל העניין של עזרה, דרך ארץ, רגישות,עין טובה וכד´..ולתת דוגמאות שונות.

נקודה שניה שאליה את התכוונת, זה לעורר מבחינה אמונית.
זה באמת גיל קטן אך התורה מתאימה לכל הגילאים, כל גיל בשפה שלו ובדרך שלו להתקרב לה´..
אמנם לא באופן מופשט ושכלתני אבל דברים פשוטים יכנסו אליהם ללב.
נראה לי שעדיף שהבת עצמה לא תהיה בפעולה הזאת כי אצלה הדברים יותר טעונים ורגישים. (אך כמובן לספר לה על העניין)
לפני שבכלל את תדברי, תראי איפה הם נמצאות ומה הם מרגישות. תעשי סבב מה כל אחת מרגישה על מה שקרה לחברה שלהם. ותתני מקום לעצב ולתחושות שלהם.
בצורה פשוטה צריך לדבר איתם שעכשיו האמא נמצאת במקום שטוב לה ורק לנו האנשים שנישארים פה קשה. ושהכול לטובה. דווקא לילדים יש אמונה טהורה וטבעית ודברים אמיתים מתישבים להם על הלב ומתעכלים טבעית בלי שאלות.
ודווקא מפה אפשר לכוון את השבט שיקח איזה משהו על עצמו כמו התנדבות או איזה עזרה מסוימת לעילוי נישמתה..אפשר להסביר בשפה פשוטה מה הכוונה. לשאול אותם לרעיונות ובאמת לעשות את זה.

כמובן הכול הכול חייב להיות בתיאום עם הבת ולתת לה להיות שותפה בכל צעד קטן.
בהצלחה רבה וישר כוח. בע´ה רק בשורות טובות.
שרית. SARIT10101@GAMAIL.COM