אל תשליכני לעת זקנה

שלום וברכה!

כשדוד ברח מפני אבשלום הוא חיבר את המזמור שבו נאמר: "אַל תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל תַּעַזְבֵנִי"(תהלים עא,ט).

הזקנה מוזכרת, בתנ"ך ובדברי חז"ל, פעמים רבות כנקודת שיא בהתפתחותו של האדם - הזקן הוא אדם מכובד וחכם, הוא המנהיג בעל הידע והסמכות.יחד עם זאת הזקנים מופיעים לעתים גם כחלשים ,חסרי היכולת והם מתפללים לקב"ה שלא יעזוב אותם – רבי דוד ובנו רבי הלל אלטשולר, פירשו: "לעת זקנה - לבל יאמרו כל מה שנתחזקתי לשעבר היה בכוח ידי ולא ה' פעל כל זאת ולזה לא נשאר בחזקי בעת הזקנה כי תש כחי" (מצודת דוד עא, ט). ריבונו של עולם: לא למעני אני מבקש שתמשיך לתת לי כוחות ולהצליח את דרכי, הקב"ה, למענך אני מבקש זאת בכדי להמשיך לקדש את שמך ושלא חס ושלום יתחלל שמך מתוך שיאמרו שכל גבורותי ומעשי באו מכוחי הטבעי, ועכשיו מכיוון שזקנתי ונחלשתי אין ביכולתי לעשות את שעשיתי עד כה.

כפי שכתבת, אכן ניתן לעבוד את הקב"ה באופן מלא גם כשהכוחות הגופניים חלשים ביותר. אולם כוונת התפילה של דוד, היא בקשה מאת ה' שיחזק גם את כוחותינו הגופניים בכדי שנוכל להמשיך במעשינו ולקדש שם שמים.

ברכת ה' עליך,

ירון

Benzvi613@gmail.com