שאלה
אני יודעת, עד כמה שאני יכולה, שיש אלוקים, אבל אני פשוט לא מבינה מה, וסליחה על הגסות האיומה, הקטנוניות הזו.
אני לא מצליחה להבין למה אלוקים כל כך גדול מאיים שאם אני אעשה כך וכך, או, לחילופין, לא אעשה כך וכך, אז יסקלו אותי באבנים או שאני אצטרך לבקש סליחה...
כלומר, מה אכפת לו אם אני אוכל בפסח לחם, או אוכל שוקולד שערבבו בו שומנים מהחי?
אלו רק דוגמאות, אני מדברת על כל המצוות. לא על המצוות ה"רגילות" כמו לכבד את אבא ואמא או לא לגנוב וכו'.
אני מרגישה שזה קצת מקטין מאלוקים, המצוות הקטנוניות האלו.
תשובה
שלום
למעשה התפיסה יוצרת את התחושה של קטנוניות, כי התפיסה הגדולה האידאלית לא עוסקת בשמירת מצוות כדי לא להענש, מתוך יראה, אלא מתוך הבנה שכאן טמונה האמת, העצמה הרוחנית, האידאל הנשגב.
משל למה הדבר דומה, לאדם שלא רוצח כי חושש מישיבה בצינוק קר, זוהי תפיסה רדודה, לא החוק רדוד, התפיסה הנכונה שאדם לא רוצח , מפני שהוא מבין את מעלת החיים, את קדושת החיים.
ברכה והצלחה