איפה מדליקים בבניין מגורים? עיון במקורות

שלום

זו ההלכה.
כבקשתך אני מאריך-

לשאלתך, כבר הרמ"א כתב שבימי הגלות שמדליקים בפנים, אין את דין הגמ´ בעניין החשד, משום שידוע שמדליק בפנים. והמהרש"ק חידש שגם בימי א"י שאין מורא גויים ומדליקים בחוץ, מה שהגמ´ אומרת שידליק בשני הפתחים מפני החשד הוא רק אם הפתחים שווים בתנועת העוברים והשבים שבהם. אך אם יש פתח שיש בו הרבה עוברים ושבים ואחד בלי הרבה, ידליק רק בפתח הסואן ואין בזה חשד משום שלא יבואו לומר שכשם שלא מדליק בזה כך גם בשני. וממילא בבניין אין את החשש הזה משום שיודעים שיש מנהגים להדליק במקומות שונים ולא כולם בחלון בדוקא ואדרבה, פתח הבניין הוא סואן יותר ולכתחילה ולא יטעו בזה.

הבניין נידון כביתו של אדם, או עכ"פ כחצרו, ולכן יש להדליק בפתח הבניין ולא בפתח הדירה או בחלון, וכדין המשנה המקורי, וכהכרעת השו"ע כדעת התו´ס בדין חצר הפונה לרה"ר.
והגרש"ז היה מהדר להדליק גם בחלון בכה"ג, אך כהידור ולא מעיקר הדין.

ובאמת היה לך לשאול ממה שהב"י פסק כטור שהכריע כתו´ס ולא כרש"י במקום ההדלקה בחצר, וכתב הב"י שהסיבה שהגמ´ אומרת שבעליה ידליק בחלון אם אין לה פתח לרה"ר, היא משום שלא יבחינו שהחנוכיה שלו אם ידליק בפתח החצר ברה"ר (כהבנת תו´ס בחצר), שהרי העליה פתחה לבית עצמו מבפנים ובבניין יש כמה דיירים, וא"כ גם כאן בבניין אי אפשר שידליק בפתח לרה"ר שמא יאמרו שהיא לא שלו.
אך לדעתי זו טענה לא נכונה לעניין בניין משותף כגון בימינו. משום ששם בבריתא בעניין עליה הנידון הוא בבית של ראובן, והעליה של שמעון בתוך בית ראובן וכדברי הגמ´ שאין לה פתח משלה לרה"ר. ובזה יש צד שיאמרו שהחנוכיה היא של ראובן שהבית והחצר שלו, והקומה הראשונה שלו. אך בבניין שידוע שהבניין משותף, וודאי החנוכיה של אחד הדיירים בשווה, אזי אין סיבה שיאמרו שהיא של דייר אחר מסויים בדוקא.
ועוד, שהתו´ס עצמם הביאו את דין הגמ´ שנר אחד עם שתי פיות עולה לשני אנשים, ולשיטתם שזהו בפתח חצר רואים בפשטות שלא חוששים שמא יתבלבלו ויחשבו שהנר לא שלו בדיור משותף.
זו דעתי, כך הבנתי את הסוגיא. אך הגאון הרב ליאור אמר לי שהוא סובר אחרת בהבנת דעת התו´ס, ולכן דעתו היא שיש להדליק בחלון מצד קושית הב"י דלעיל.

ולכן טוב להדליק בשל כך גם בחלון בלי ברכה, ואת הנר העיקרי יש להדליק בברכה בפתח הבניין כדין חצר לכתחילה.

כל טוב