שאלה
שלומות ומועדים לשמחה.
ראשית התנצלות על שאלה בענייני כסף בחול המועד, אבל זהו המצב.
אני ר"מ שנה רביעית במשרד החינוך ושלישית ברשת...המשרה שלי מורכבת משני תלושים, עובד במקום אחד - ישיבה תיכונית)
במשכורת האחרונה קיבלתי כ80% ממשרתי ממשרד החינוך במקום 100% ומרשת ...כלום ('לא נקלט') עקב כך ובצרוף העובדה שאנחנו אחרי חופש גדול של קיטנות וחודש של חגים, נקלענו לראשונה בחיינו למינוס.
(ברגע ידיעתי את העובדות עדכנתי את כל הגורמים בדבר)
שאלותי: (בהנחה שאני רואה במינוס איסור ריבית, וכך אני נוהג כל חיי לא להוית במינוס)
א. האם ביצירת מסגרת אשראי בבנק אני משנה משהו מבחינה הלכתית? האם עדיך ללוות ממשהו (משפחה או חברים) כסף עד שמשכורתי תשולם?
ב. האם האחריות היא עלי או שמא אני רואה את משרד החינוך ורשת ....כבעלי חוב והאחריות האיסורית כמו הממונית עליהן?
ג. כלעיל בעיף ב' לא ביחס לרשת אלא לראש הישיבה?
ד. האם למנהל או ראש הישיבה ישנה אחריות כלכלית כלפי ברמה האישית או שטענת 'בירוקרטיה' היא טענה לגיטימית (יצוין שישנן ישיבות אחרות תחת אותה בעלות שם כל המורים קיבלו משכורות שלמות)
סעיף זה כרגע הינו ברמה העיונית, איני מתכוון לתבוע אותם אלא להבין.
ה. באם המצב יימשך מה הפתרון המועדף למצבי לדעת הרב?
בברכת מועדים לשמחה
רועי
תשובה
שלום וברכה
ראשית, יישר כוח על דרכך. אני חושב כי זו הדרך הנכונה וכך ראוי לנהוג, אם כי באופן אישי אני לא תמיד מצליח.
א. באופן עקרוני, כל הבנקים בישראל פועלים לפי היתר עיסקא, ואם כן בוודאי שמבחינה פורמאלית הלכתית המציאות קלה יותר. אולם עמדתי היא שמשיכת יתר לצורכי החיים והסתמכות על היתר עיסקא – היא מפוקפקת מאוד.
ב. מבחינה הלכתית, אין הבדל בין משיכת יתר רגילה ובין יצירת מסגרת אשראי. אם אפשר ללוות ממשפחה או מחברים ללא ריבית – זה בוודאי טוב יותר.
ג. מבחינה פורמאלית הלכתית האחריות היא עליך, כי אתה לקחת את ההלוואה. אמנם, העובדה כי נזקקת לעשות זאת בשל כישלון של אחרים היא בוודאי מביאה להתייחסות אחרת ולאחריות שלהם על העניין, אולם זה במישורי האגדה, שהם פנימיים יותר.
ד. מי שבידו – עליו האחריות. אם יש ביד מנהל הישיבה להתמודד עם העניין – הוא אחראי, כי אתה מועסק על ידו; אולם בהרבה מצבים אין לאל ידו של מנהל הישיבה לפתור את הבעיה, ועל כן לא ניתן לראות אותו כאחראי.
ה. הפיתרון המועדף הוא להתעקש על תשלום משכורת מלאה כפי שמגיע לך בזכות ולא בחסד.
כל טוב