איסור נגיעה

שלום וברכה

הנימוקים לפסיקה מופיעים במאמר מסודר שכתב אחד מתלמידי ישיבת פתח תקווה, http://www.ypt.co.il/show.asp?id=40541.

הקורא את הנימוקים יוכל להבין את רמת האיסור הנמוכה של מגע שאינו של חיבה, בתוספת העובדה כי מדובר בהלבנת פנים ישירה וחד משמעית – יד המושטת ואינה זוכה למענה. אגב, מכתבים רבים הגיעו אלי מאז המתארים את הנבוכות ואת הבושה שאנשים דתיים גרמו לאי השבת יש מושטת, וכמובן יש גם מכתבים לכיוון ההפוך – בדרך כלל של אנשים דתיים – הטוענים כי בשעה שלא השיבו יד והסבירו למה הדבר לא פגע באנשים. לאמור: יש מצבים כאלה ויש כאלה, ובענייני הלבנת פנים יש להחמיר מאוד.
אותו עיקרון בדיוק קיים בהלכות כשרות, אלא שיש שני הבדלים גדולים. ראשון בהם הוא שחלק ניכר מדיני כשרות הוא איסור מפורש מדאורייתא, ושני שבהם הוא שהסבר מפני מה לא אוכלים פוגע הרבה פחות. על כן, בדרך כלל אין לעשות פשרות וקולות בענייני כשרות. בכלל הדבר הנכון לעשות (גם בנושא לחיצת יד וגם בנושא כשרות) הוא לחשוב על הדברים מראש, ואם מסבירים מראש או שמדברים בשפת גוף שאינה משדרת לחיצת יד – הדברים פשוטים הרבה יותר, וכך כתבתי הרבה פעמים באתרים אלה.
כל טוב