שאלה
לכבוד הרב שלום !
יש לי בעיה רצינית עם החבר הכי טוב שלי.
אני תלמיד ישיבה תיכונית ובלי עין רעה ברוך ה', ה' חנני בראש טוב ללמוד
ספרים בעיון מפולפלים בגמרא.אני עוד שנה שעברה השתדלתי לעבוד על הגאווה שלי ולא לגלות זאת,מרוב שהסתרתי זאת אפילו החבר הכי טוב שלי
חשב שאני "בסדר" בגמרא. החבר הכי טוב שלי בלי ע"ה תותח בגמרא,
והיה בקבוצת המתקדמים שנה שעברה- זה שיגעה אותי כי ידעתי שאני גם
יכל ברוך ה' בקלות,שנה התאפקתי ועכשיו החבר שלי הוא אולי לא במתקדמים מסיבה מסויימת, אבל הוא בלא כוונה משדר שאני "בסדר" בגמרא.
תשובה
שלום וברכה
אני לא בטוח שהבנתי את תום את הבעיה.
אולם אם הבנתי נכון, אתה נמצא במקום בו לא מעריכים אותך כפי שאתה באמת, וזה מתסכל אותך.
אם זה נכון, עומדות בפניך שתי אפשרויות, ושתיהן מותרות. האפשרות האחת היא להמשיך ככה. יש משהו מיוחד באינטימיות של הידיעה שאתה אכן טוב בלימוד גמרא ואחרים לא יודעים את זה, וככה אתה ניצב מול ריבונו של עולם בידיעה הזו, ושומר על צניעותך וענוותנותך, ולא סובל מכך שאחרים לא יודעים את הזה.
האפשרות השניה היא לחוש כי אינך יכול לעמוד בזה, ואתה רוצה שיידעו בדיוק מה יכולתך ומה כוחותיך, ועל כן אתה מתחיל להוציא את הסגולות שלך החוצה, וגם אם החבר שלך מעט ייפגע מזה – זו לא אשמתך, שהרי אתה לא עשית דבר כדי לפגוע בו, וגם לא כדי להתגאות, אלא כדי לחיות את החיים שלך בדרך בה אתה רוצה לחיות.
הבחירה בין שתי הדרכים היא בידך, ואתה צריך לראות מה מתאים לך.
אני מקווה שעזרתי, ואם לא – אנא שוב.
כל טוב