אין לי חברים

ב"ה
שלום ניסן!
ראשית, אני רוצה להודות לך על הפתיחות שלך ועל כך שאתה מבטא את תחושותיך באופן גלוי וישיר, ישר כח.
ככלל, האדם הוא יצור חברתי, דהיינו חי בחברה ובציבור, אין אדם בעולם שלא זקוק לחברה במעגלים משתנים. ישנו את המעגל המצומצם, המשפחתי, ומעגלים נרחבים יותר, כמו בית הספר, העבודה, הקהילה שבה האדם חי, העיר, המדינה וכו´.
כלומר, אין מציאות כזו שהאדם הוא ´זאב בודד´ לעצמו, למעט מקרים מאוד מסוימים וספציפיים.
חלק מהחיים בחברה היא השאלה איפה אני בתוך כל המרחב הזה? מהו מקומי? באלו אופנים יכולותי יגיעו לידי ביטוי באופן השלם יותר?
כמו, כן חלק מהגדרת מיקומו של האדם בחברה שלו הוא, איך החברה מתייחסת אלי? מה הם חושבים עלי? למה אמרו עלי את מה שאמרו?
לכן, אתה צריך לדעת שהתחושות שאתה מתאר הן תחושות מאוד טבעיות ומובנות.
אני חושב שהמפתח לשאלתך היא ההבנה שהאדם יוצר את מעגליו החברתיים קודם כל מעצמו ומתוכו.
חשוב להדגיש שכפי שאתה מתאר החברים שאתה כותב עליהם נשואים, ומן הסתם מדובר בנשואים טריים, ובאופן טבעי, ולעיתים אף נחוץ שיוצר ריחוק מסוים בין החברה הקודמת שלהם לבין הבית שהם צריכים להקים ולבנות, לכן קצת סבלנות שהם יבססו את הבתים שלהם יכולה גם כן לעזור.
נראה לי שהרגשת הריחוק שאתה מתאר נגרמת מכיוון שאתה מחכה ליוזמות שלהם, שהם יבואו, יתקשרו, יעשו ויזמו.
כדי לבנות מעגל חברתי צריך ליזום וליצור, אם זה להזמין אליך, אם זה לקפוץ לביקורים, להתקשר וליזום פעולות שנראות לך מתאימות לחברים שלך.
בנוסף לכך יש להדגיש שתמיד תרגיש בטוח במה שאתה, בתכונותיך החיוביות, בצדדים החזקים שלך כדי שתוכל ליזום את הקשר שאתה רוצה מתוך עוצמה פנימית.
אשמח מאוד להמשיך ולעזור לך,

בברכה,
דוד
davideign@gmail.com