שאלה
[[הקדמה לשאלה:
אני לא יודע אם זה התחום שלך אבל אשמח אם תשיב בעניין.
בכל אופן אני שמיניסט שלצערי אני כבר כמה שנים בבוץ של יצר העריות.
בהתחלה הייתי נורא מצטער ובוכה כל פעם שנפלתי והייתי קורא שותי"ם בעניין (שכולם מתחילים בעידוד כלפי השואל, ואח"כ מייעצים לו ללמוד תורה לעשות חשבון נפש ולשים חסימה..-ואת אותם עצות ניסיתי וזה לא ממש פתר ת'בעיה) אבל גילתי שהזמן היחיד שהצלחתי לשמור על עצמי זה אם היה לי משהו חשוב שאכפת לי ממנו ורציתי שהוא יצליח (סניף, טסט, בגרויות וכו') אבל ברגע שהוא נגמר שוב חזרתי לבוץ הזה..]]
ואני בא לשאול, מה אין אין דרך אחת חד פעמית שאפשר לנצח אותו? הרי אם אני כל פעם אחפש יעדים אחרים שבשבילם אני מוכן לשמור על עצמי, זה יהיה ברור שמידי פעם אני אפספס ואפול שוב.. [ונראה לי שלא מעט אנשים נופלים בזה בצעירותם וברגע שמתחתנים הם מצליחים להתגבר על זה מסיבות ברורות, אבל מה אני צריך לעשות עד שאתחתן?]
ואם תגיד את המשפט 'שבע יפול צדיק וקם', אז גם עליו יש לי תיק..
שהרי אם צדיק נופל 7 פעמים אז הוא לא 'צדיק', ואם הוא נפל 7 פעמים דיי הגיוני שהוא יפול גם בפעם ה8 (הוא אומנם יקום ממנו אבל זה לא סותר את הנפילה העתידית שלו) והדבר האחרון 'וקם'-איך הצדיק הזה יכול לקום? מה הוא יגיד לה' שהוא מצטער על זה שהוא חטא בפעם ה5 ואז בום הוא נופל בפעם ה6 ואז שהוא נופל בפעם ה6 מה הוא יגיד שהוא מצטער וזה לא יקרה הרי הוא יפול שוב בפעם ה7?!
תודה רבה ושבוע טוב
תשובה
שלום
לעניות דעתי אתה צריך לשנות גישה לגבי מושג התשובה בכלל ובתחום הזה בפרט. הנחת המוצא שלך שתשובה זה רק הפסקה טוטאלית של החטא. זה כמובן אינו נכון. תשובה היא מסלול התקדמותי. רוצה לומר, אם נפלת בשנה שעברה כל שבוע ועכשיו הגעת למצב שאתה נופל פעם בחודש זוהי הצלחה אדירה שיש לשמוח עליה. תביט על חצי הכוס המלאה. ברור שיש סיכוי שתיפול שוב, אבל ההתקדמות היא כבר התשובה. אם תחשוב טוב על הדברים תראה שזו גישה שקשורה לכל המבט של האדם בחיים - השמחה בתהליך ולאו דווקא בתוצאה.
בהצלחה חגי