איך עבר הצום

שאלה

שלום כבוד הרב שרלו.

לפני יום כיפור שאלתיך כיצד לנהוג ונענתי.

הנה השאלה והתשובה:

אני בת 35. אם ל4.

יש לי תאומות בנות שנה וחצי. הן יונקות מספר פעמים ביום אבל גם אוכלות אוכל רגיל.

אני מתכננת שביום הכפורים בעלי יטפל ב2 הגדולים ואני בתאומות.

בשני הצומות הקודמים קבלתי התרים לשתיה (הריון, הנקה).

ביו"כ זה,ב"ה, אני רוצה לצום כרגיל.

אבל בעברי כמה צומות שעברו עלי קשה. כולל בחילות והקאות קשות בסוף הצום. אני חוששת מאד מתחושות דומות הפעם, מה גם שהטיפול בקטנות חייב להמשך.

האם יש נקודה על רצף החולשה שהיא מעבר לנורמלי ולסביר שבה מותר/כדאי לשתות?

ואם כן - איך אפשר לזהות אותה?

שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה.

תוכן התשובה

שלום וברכה

ראשית, יישר כוח על עמידתכם באתגרי החיים עם הילדים.

לשאלתך:

התכונני לצום, שתיה מרובה, אכילת פירות וכדו', והתחילי לצום.

כשתגיעי למצב בו היית "נופלת" למיטה בשל התחושות האלה – מותר לך לשתות לשיעורין, הן מצד עצמו, והן כדי לטפל בבנות.

כל טוב

התשובה התקבלה מהרב יובל שרלו

בתאריך ז' תשרי ה'תש"ע

*********-

בבוקר חשתי ממש בסדר. טיפלתי בתאומות כרגיל.

ב14:00 בצהריים בעלי שב מן התפילה וקבל את הטיפול בבנות.

אני הלכתי לישון ועדיין לא הרגשתי שאני "נופלת למיטה" ולא שתיתי.

לקראת 16:00 התעוררתי לקול בכי של אחת הקטנות שחיפשה את אמא.

נגשתי אליה, הנקתי אותה והרדמתי אותה. ואז בקשתי קצת לשתות. התחלתי לשתות מיץ תפוחים לשיעורין.

כעבור חצי שעה הגיעו הבחילות הקשות.

את סופו של הצום העברתי בהקאות והרגשה רעה מאד. (הבנות צרחו שהן רוצות את אמא )

לא יכולתי לשתות ולאכול גם כשהצום הסתיים

רק 3-4 שעות אחרי הצום הצלחתי להתאושש. (אחרי 2 כדורי פרמין)

התחושה היא שאני לא מסוגלת להתחיל לשתות ולאכול אחרי הצום.

אני מאד מתוסכלת. רציתי לצום ככולם. ובסוף חשתי רע. והקשתי על כולם. בעלי לא התפלל נעילה כדרכו. הקטנות צרחו ורצו אותי. הגדולים נבהלו מהמהומה. ונאלצתי להזעיק את אימי לעזרה כשגם היא מותשת אחרי צום.

אגב, גם אימי מתקשה בצומות ומזה שנים שותה במשך היום כולו עוד בטרם היא מרגישה רע.

צר לי על הפרוט הרב,

האם תוכל לומר לי כיצד עלי לנהוג בעתיד?

שנה טובה.

תשובה