שאלה
שלום לכם!!
אני בת כמעט 19 ,בשירות לאומי.. אני לא ממש יודעת איך להגיד את זה אבל אני צריכה עזרה נואשות!! במהלך כל השנים שבהם למדתי באולפנה,תמיד דאגתי לשמור על עצמי ולא להתערב בקשר עם בנים בכלל (לא מעבר לשלום שלום) כי ממש פחדתי שיתפתח קשר מעבר לזה ואני לא אוכל לשלוט בזה..ואני ממש גאה בעצמי על זה ולא מצטערת למרות שזה היה קשה וראיתי את כל החברות שלי נוהגות אחרת , אבל בתוכי ידעתי שזה הדבר הנכון.
בזמן האחרון אני מתחילה לקבל כל מיני תגובות והערות בני המשפחה..כמו יאללה תביאי חתן.. נשמח בשמחה שלך.. וכשאני חושבת על זה אני ממש מרגישה מוכנה להכיר מישהו, הבעיה היא שאני לא יודעת את מי..(נשמע אידיוטי אבל זאת האמת) בשנים האחונות כ"כ הייתי מסוגרת כלפי בנים ותמיד חדרתי להצליח,אם זה בלימודים , ברישיון ,בפסיכומטרי,בשירות טב,בלבנות את עצמי בעיקר.. ואני ממש מפחדת שאני לא יידע איך להתנהג עם מחור כי תמיד חסמתי את עצמי.. גם שהרגשתי שאני מתפוצצת מרב אהבה לבחור מסוים שהוא כמובן תפוס עד היום.. ואני דיי מרגישה תקועה..מצד אחד אני ממש רוצה להתחיל משהו חדש וטהור ומצד שני יש כ"כ הרבה בחורים, איזה מהם שלי ואיך אני אגיע עד אליו...?!?! אני בוטחת בה' אבל אני ממש רוצה לראות שמחה בנושא...אשמח לעזרה..תודה עצומה...
תשובה
שלום לך.
כתבת יפה וברור את תחושותייך, את המהלכים היפים שעשית בבניית אישיותך כאישיות טובה וראויה העומדת בפני עצמה ומכינה עצמה לקראת השלב הבא, שלב ההתקשרות עם אישיות אחרת. לקראת השלב הזה העלית שני נושאים-שאלות:
א. חשש מכך שלא תדעי כיצד לנהוג עם בחור.
ב. איך תדעי איזה מהבחורים הוא 'שלך'?
לגבי הנושא הראשון, איך תדעי לנהוג עם בחור, אפשר לדבר בשני מישורים, שתי צורות. המישור הבסיסי הוא עיקרי הוא מאוד פשוט – תהיי את כפי שאת, עם תכונותייך, מחשבותייך, אישיותך וכו'. חיי נישואין וקשר עם בן הזוג השני צריכים באופן כללי להיות הדבר הכי טבעי והכי פשוט, כך שכל שעלייך לעשות זה להיות את. נכון, שלב הפגישות הוא שלב מלאכותי ומביך לפעמים, אבל גם בחייך הפרטיים את נתקלת במצבים מביכים ומלאכותיים והתמודדת איתם בדרך המיוחדת לך – כך תעשי גם בפגישות. הפחד הוא מובן, אבל תשובתו בצידו.
המישור השני אומר שנכון, הקשר צריך ויהיה בעזרת ה' טבעי, אבל בכל זאת הרי יש הבדל בין דרכי ההתנהגות והמחשבה שבין בנים ובנות, ולכן, מעבר למציאות המביכה והמלאכותית שנגשר עליה כמו שעשינו לאורך כל חיינו, באמת יש כאן דבר חדש שצריך לתת עליו את הדעת. לגבי המישור הזה חשוב קודם כל לשוב ולהרגיע – באופן כללי בנים ובנות מדברים באותה השפה, נעלבים מאותם הדברים וכו', והלחץ והמחשבה שהם לגמרי שונים רק מפריעה לקשר, כי מפחדים לדבר, להתבטא, להרגיש וכו'. על גבי ההסתייגות הזו אפשר, אם רוצים ובלי לחץ, ללמוד קצת על ההבדל שבין בנים לבנות. יש ספרים שעוסקים בנושא ואפשר לקרוא אותם, אבל באמת, בלי לחץ. (אחד הספרים שמרבים להמליץ עליו הוא 'גברים ממאדים ונשים מנוגה').
לגבי הנושא השני, איך תדעי איזה מהבחורים הוא 'שלך', התשובות הן רבות וארוכות ואשמח להאריך בנושא בעל פה אם תרצי ותיצרי קשר, אבל העיקרון הוא מאוד פשוט – יש הרבה בחורים שמתאימים לך ואת צריכה להפעיל שיקול דעת. את צריכה להחליט עם מי את רוצה לעבוד. כמו לגבי נושאי לימוד, מקצועות, מקום עבודה וכו', שבו אנחנו מאמינים בהשגחה ושיש מקום אחד שבו אנו צריכים להיות, מקצוע אחד שבו אנו צריכים לעסוק וכו', ואעפ"כ אנחנו משתדלים להיות רגועים ומאמינים שהקב"ה רוצה שנבחר בשיקול דעת, כך גם לגבי חיי הנישואין. אינך יכולה לדעת בוודאות שחיי הנישואין שלך יצליחו, כפי שאי אפשר לדעת בוודאות לגבי מקצוע לימוד, עבודה וכו'. אמנם זו ידיעה מלחיצה, אבל היא נכונה וצריך לדעת אותה. הצלחתך בחיי הנישואין, כמו בכל מקום אחר, תלויה בעבודתך ובעבודה של הסובבים אותך. צריך פשוט לראות ולזכור שזו גם ידיעה מרגיעה – זה תלוי בך, וזה אומר שאת יכולה להצליח. שוב, אם תרצי אשמח להרחיב בנושא בעל פה אם תרצי ותצרי קשר, להסביר את מאמרי חז"ל הנראים סותרים וכו'.
אני מקווה שהתשובה ענתה לשאלה. אם לא וגם אם כן, תמיד אפשר לשאול שוב שאלה זו או אחרת.
להשתמע,
יהונתן,
yehonatan@makshivim.org.il