שאלה
אני כל פעם נתקלת בשתי בעיות עיקיריות עם ביתי בת השלוש וחצי.
1. היא לא כל כך מבינה מדוע לעשות את מה שה' מבקש? ואם לא עושים הוא מעניש כמו שהעניש את המצרים כשלא הקשיבו לו? (כלשונה)
2. בשבת אנו נתקלים בכלכך הרבה מצבים בהם אנו אומרים לילדה "לא, אסור ומוקצה" כך שאני מפחדת להשניא עליה את השבת.
אנו מנסים לייחד דברים מהנים ומשפחתיים לשבת. אך קשה לה בלי צבעים, יצירה, לחתוך נייר, לקטוף, צמה, לסרק שיער וכו. (דוגמאות שחוזרות על עצמן). הרי גם ככה יש את גבולות החינוך שלא קשורות לשבת. כך שיוצא שכל השבת היא שומעת לא.
אני מקווה שהסברתי עצמי נכון.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
הסברת עצמך יפה מאד, אני מקווה שאצליח להסביר עצמי...
אני מניח שהשבת בשבילכם היא דבר "טבעי". אתם לא צריכים לשבור את הראש יותר מדי איך להסביר לילדה שבשבת לא גוזרים, לא מציירים ולא מדביקים. פשוט "בשבת לא מציירים". זהו. אם היא תשאל "למה?" אמרו לה ששבת היא יום קדוש, וביום קדוש לא מציירים. כך כתוב בתורה. נקודה. אין לי ספק שהיא תקבל את זה בטבעיות. (אבא לקח את ילדו בן הארבע לבית היולדות, שם ילדה אמא תינוקת במזל טוב. "אבא, מאיפה בדיוק יוצאת התינוקת?" האבא מסמיק ומתחיל מיד לגמגם. שוב "אבא, מאיפה בדיוק יוצאת התינוקת?" האבא ממשיך למלמל דברים לא ברורים. ואז הילד שואל: "נו, אבא, מאיפה בדיוק יוצאת התינוקת- מהדלת המסתובבת, או מהדלת הנפתחת לצדדים?" ה"בעיה העדינה" היתה רק בראשו של האבא...)
אינני מציע להתחיל להסביר לילדה מה העונש שמחכה למי שמחלל שבת במזיד, בעדים והתראה (סקילה!!!...)