שאלה
שלום! אני בת 15, לא שאני ילדה עצבנית אבל אני רגילה להגיד על כל דבר שמעצבן אותי "זה כ"F מעצבן!" גם אם זה דבר קטן! לא שאני כ"כ עצבנית ולא שזה משפיע עליי כל כך אבל על הסביבה שלי זה משפיע, כל הזמן אומרים לי "תפסיקי להתעצבן!" (ושוב אני אומרת- זה לא שאני פורקת עליהם עצבים או משו..) ואני גם מרבה בלהגיד "אני שונאת ש..." ואז אומרים לי "את שונאת כל דבר!" (חוףץ מאנשים..
ואני לא אוהבת שזה קורה לי..
איך להתגבר!
ואיך להיות בשמחה תמיד? או יותר נכון-איך להראות שמחה גם אם לא נמצאים בה?
תודה רבה! רבה!
תשובה
שלום חביבה.
העלית שאלה גדולה . עבודת המידות היא עבודה רצינית ומהותית שרבותינו דרשו בדרכים להשגתה רבות. עבודה על המידות היא בעיני ניסיון לכל דבר- כמו הרבה ניסיונות שאנחנו עומדים בהם יום יום מרגע הקימה: תפילה מול להמשיך לישון, שמירת שעות בין בשר לחלב ועוד אין-ספור דוגמאות.
המטרה : "להיות בשמחה תמיד " היא דרישה קשה מאוד. לכל אחד יש יצר בעייתי וקשה לאכיפה- אצלך זו מידת הכעס, אם הבנתי נכון את שאלתך. כשהקב"ה מציב לנו רף כל כך גבוה כמו לשמוח תמיד- זוהי השאיפה אליה צריך להגיע. קבלת הדין היא דרגה גבוהה של רוחניות- והמטרה שלנו היא לשאוף אליה תמיד- גם כשקשה מאוד, גם כשעומד לנו על קצה הלשון דברים... יש לנו מטרה וכדי להגשים אותה, כמו כל מטרה בחיים- נדרשת עבודה אמיתית ורצינית.
לכל אחד הניסיון שלו, לכל אחד מה שקשה לו לעשות. יש מידות שודאי יש לך ואפילו "באות לך בקלות" שאנשים אחרים צריכים לעמול קשות כדי להגיע לדרגה זו.
אצלך, קודם כל כל הכבוד- עלית על הבעיה. רק אדם שמתבונן פנימה ובאמת רוצה לתקן יודע לבודד את הבעיה האמיתית- ומכאן מתחילה העבודה העצמית.
לדעתי עצבים באים ממשהו שלא טוב לך. אדם שנוח לכעוס - זה גם חלק מהאישיות אולי (ועל זה תכף נדבר) אבל גם אולי משהו מציק לך. הייתי מציעה לך לחפש מה מפריע לך. מדוע ליד אנשים מסוימים את כועסת יותר? מה מעצבן אותך כל כך? אולי זה דברים ששווה להתרחק מהם!
ובקשר לעבודה העצמית- הרמב"ם הציע את "דרך האמצע". אדם שיש לו תכונה קיצונית (נוח לכעוס) צריך לעבוד מאוד מאוד קשה על עצמו [לקיצוניות השניה] כלומר: בתוקף, במחשבה תחילה ובהמון כוח רצון להחליט שאת לא כועסת מכלום! לקבל הכל באהבה ובחיוך. גם את הדברים הכי קשים והכי מעצבנים שהיו מעצבנים ודאי כל אדם. הרמב"ם אומר שמי שיש לו תכונה קיצונית והוא מאזן אותה ע"י הקיצוניות השניה ההפוכה לה , יגיע לבסוף "לדרך המלך"- כלומר לאמצע- לאיפה שטוב להיות.
זו לא עבודה קלה. שלא תחשבי. נדרשת פה המון סבלנות, המון אהבת-אדם, והכי הרבה- כוח רצון אדיר. לחייך מכל דבר? לא לכעוס בכלל? אני גם לא מבטיחה לך שזה י'ילך מההתחלה. זו משימה לגמרי לא קלה... אבל ההרגל והרצון האמיתי לקיים מצוות גם כשקשה שהוליכו אותך ודאי פעמים רבות בעבר כבר, יעמדו לעזרתך גם פה. הקב"ה עוזר למי שעוזר לעצמו.
זכרי שעצבים זה לא דבר שמושך אנשים. אדם שמח וחייכן- זו תכונה עם המון קסם שמושכת אנשים . אנשים רוצים להיות בקרבת אנשים שמחים, שטוב להם.
כשאת אומרת "ולא שזה משפיע עליי כל כך..."- אני לא מסכימה איתך בכלל. ודאי שזה משפיע עליך. כשאת משפיעה על הסביבה- זה חוזר אליך. כשאת מסתובבת עצבנית- זה משפיע על כל תחום בחיים- על הריכוז, על הלימודים, על היכולת להנות, על השלמות העצמית....
להראות שמחה גם כשלא נמצאים בה- זה מאוד קשה. הפנים שלנו וההתנהגות שלנו משקפים לרוב את מה שקורה לנו בפנים, לכן חשובה פה שמחה אמיתית וכנה , שתבוא מהלב וככה היא תשפיע על הסביבה ותקרין גם החוצה!
תראי כמה סיבות יש לשמוח בעולם, חשבי עליהן כשקשה לך: בריאות, ארץ יפה, חברים, משפחה טובה, כשרונות, יופי העולם, תינוקות, אהבה,יצירות- יש כל כך הרבה סיבות לשמוח! תחשבי רק על מחשבה אחת שעושה לך טוב- תחשבי עליה באמת! תדמייני אותה, מדוע היא עושה לך טוב על הלב, כמה טוב שיש לך את זה- אני בטוחה שאז יתרחב לבבך ותכנס בו שמחה.
ועוד דבר אחד יש לי לומר- החיים והמוות ביד הלשון. אנשים לעיתים מדברים בלי לחשוב. לדיבורים שלנו ישנן השלכות. אם תסתובבי כל הזמן ותאמרי דברים כמו "מעצבן" ו"שונאת"- זה לבד גורם לך מחשבות כעס כי אוצר המילים שלנו מושפע מהחשיבה שלנו, וגם משפיע על הסביבה- האם את היית רוצה להסתובב עם אדם שכל הזמן כועס, מעוצבן או שונא? זה לא נשמע נעים בכלל.
צריך לחשוב היטב לפני כל דבר שיוצא לנו מהפה- סוף מעשה במחשבה תחילה. גם אם זה שגור על פינו ויוצא "...בלי לשים לב..." - חשוב לשים לב! הדרך בה אנו מדברים- זה כרטיס הביקור שלנו! ככה אנו נראים! יש לזה חשיבות עצומה!
מאחלת לך המון הצלחה
ועמידה ביעדים שתציבי לעצמך.
כל טוב
שלומציון
shlomtsionk@yahoo.com
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם