אחותי הגדולה מתעסקת ביופי באופן מוגזם

שלום יקרה, מה שלומך?

אחיות... זה דבר מעצבן.
הן נמצאות כל הזמן בסביבה, הם יודעות כל פרט על החיים שלנו (גם את מה שאנחנו לא רוצות שהן ידעו), הם מעכבות אותנו, דורשות מאיתנו דברים כשהכי לא נוח, אומרות תמיד את הדברים שאנחנו הכי לא רוצות לשמוע, אנחנו צריכות להתמודד עם מצבי הרוח שלהן, עם ההשפעה שלהן על ההורים, על שאר האחים, ו.... אנחנו מתות עליהן! דווקא בגלל שהן נמצאות כל הזמן בסביבה. דווקא בגלל שהן מכירות אותנו הכי טוב מכל אדם אחר. וגם בגלל שהדברים שאנחנו הכי לא רוצות לשמוע, הם בד"כ הדברים שהכי חשוב שנשמע.
אין ספק שאת מאוד אוהבת את אחותך ורוצה רק לעזור לה. דבר שהוא מקסים בעיניי! אני בטוחה שאחותך, (גם אם היא לא מראה את זה) יודעת להעריך איזה אחות אוהבת ומדהימה יש לה. את הפירות של ההשקעה שלך עכשיו בדאגה ובחיזוק הקשר בינכם את תראי בעזרת ה´ במשך כל החיים. וזה יהיה לגמרי שווה את זה!
לגבי מה שכתבת, את צודקת. אנחנו לא אמורים להשתעבד למראה החיצוני שלנו. אנחנו לא צריכים להתבייש באיך שאנחנו נראים ובטח שמחובתנו להשפיע על האנשים שסביבנו לטובה.
א-ב-ל גם אין לנו היתר למתוח ביקורת או לשפוט אדם, עד שנגיע למקומו, מייקאפ הוא לא בהכרח דבר רע, ומחובתנו גם להראות בצורה מכובדת לא פחות מנסיכות! מבנות של מלך מלכי המלכים...!
ממה שעולה ממכתבך, ההתמודדות שלך היא בשני מישורים שונים. המקום שבו זה פוגע בה. והמקום שבו זה פוגע בך. שניהם דברים שאני יכולה להבין כמה הם קשים ומשפיעים עליך. אנסה לענות לך על שני המישורים האלה.
במישור האישי, נכון אחיות יכול להיות דבר מבאס. אבל את לא יכולה לשנות אותה. כל אדם ביכולתו לשנות רק את עצמו. וכמו שאם האוטובוס שלך באופן קבוע יגיע באיחור את לא תתעצבני על הנהג אלא תקדימי להגיע לתחנה כדי לקחת את האוטובוס הקודם, כך אם אחותך מתעכבת אין מה לכעוס עליה אלא להשלים עם האילוצים ו´להקדים´ את עצמך כדי לוודא שלא תאחרו. אין ספק שזאת עבודה עצמית קשה על מידת הסבלנות. אבל את תראי איך שזה ישתלם לך בסוף. את תצאי מהבית נינוחה, שלווה ועם תחושה טובה.
במישור מול אחותך- את לא יכולה לדעת למה אחותך בוחרת לבלות שעה מול המראה, ולפרנס את כל חברות הקרמים באזור. אבל את מבינה שזה לא עניין של יופי אלא של דימוי. וכרגע, הדימוי העצמי שלה נמוך מה שהופך אותה לפגיעה פי כמה לביקורת שלכל בן אדם מאוד קשה גם ככה לשמוע, למרות שאת אדם קרוב ואוהב.
אני יכולה להמליץ לך לפעול בשתי דרכים שהן די דומות ואת תוכלי לבחור מה מתאים לכן מביניהן. (אפשר גם בכיף לשלב את שניהן.)
הראשונה היא לתת את העצות שלך בצורה שהכי כיף לשמוע אותן, בצורה שהיא תרצה להקשיב. צאו שתיכן ליום כיף, לשעה בבית קפה, לסרט, אחרי כן באוירה טובה מתוך הבהרה שאת רוצה רק בטובתה, תעלי בעדינות את הנושא, תדגישי שוב ושוב שהיא מהממת! שהיא יפיפיה מבפנים וגם מבחוץ! אל תמתחי ביקורת. בכלל. רק תחזקי ותדגישי את הטוב שיש בה.
השניה היא (והיא בעיניי יותר לטווח ארוך) לנסות לחזק כל הזמן את שורש. את הדימוי העצמי השלילי שלה. כי איפור או לא, את בוודאי יודעת שזה לא משנה. מה שחשוב הוא הפנימיות שצריכה להיות חזקה. ולכן תנסי כל הזמן להוסיף טוב, הערכה ואהבה סביבה.
דבר נוסף, את לא יודעת למה היא בוחרת להתעסק בצורה קיצונית במראה שלה (לטעמך) אבל מה שאת כן יודעת זה שזה גורם לה להרגיש יותר טוב עם מי שהיא. בתור אחות, הידיעה שטוב לה, גם זה אמור להספיק לך.
האהבה שלך אליה תרפא ותייפה הרבה יותר מכל דבר אחר.
בהצלחה.
אביגיל.
avigailbar@gmail.com