שאלה
שלום רב
יש לי שתי שאלות, האחת בעניין שלום ואחדות והשניה קשורה לפולמוס של הרב עם הרב יהושע , אם הרב לא רוצה לענות בעניין זה אני מבין.
האם נכון לתמוך במוסדות או באנשים שאיני מזדהה איתם אידיאולגית למשל כוללים מסוימים או שכיוון שעניי עירך קודמים וכן הצורך לשמור על האחדות עדיף לתרום, האם ראוי שאני אתמוך ואתן צדקה לאדם חרדי הלומד תורה ובעל ראיית עולם המצמצמת את גבולות ההלכה לבית המדרש וכו' או לאדם אחר שגם לומד תורה אולם בעל ראייה ציונית.
שאלה שנייה - מתוך הפולמוס שעלה לאחרונה הבנתי שהשקפתו של כבוד הרב היא שצריך לקחת דברים שנמצאים ברמה של הפרט (ושל האחר) ומודחקים מהשיח ההלכתי הציבורי ולהביא למצב שההלכה היא המובילה ולא נגררת,
שאלתי היא: האין זה היענות צרה? לא כל הנשים רוצות להיות חלק אינטגרלי מבית הכנסת והתפילה, ישנו ציבור שלם שאין זו האמירה אידיאולוגית שלו אלא האופן הקיומי של חייהם, הפסיקות הציבוריות אינן מדברות בשם הציבור ככללו האם לא עדיף להשאיר את הפסיקה ברמה הפרטית, אנו בני הציבור הציוני-דתי משתדלים (כך אני מאמין) להכניס בפסיקה שלנו חשיבה מערכתית וציבורית ,האם ברמה הציבורית אנו נמצאים במקום שבו נמצאים פסיקותיו של הרב או שמא לא.
עוד בעניין זה - הגישה הפוסט מודרנית (כך אני מבין) מדגישה דווקא את האמת כמשחק שפה וממילא כ-'אמת שבטית/תרבותית', ליהדות אם כן, יש אמת והנחות משלה. לפי מה שהרב כתב אנו צריכים לדעת להכניס אלמנטים שאינם שייכים במובהק ליהדות כמו דמוקרטיה, דווקא זו גישה מודרנית, אם הרב רואה לנכון לאמץ את ההקשבה ל-'אחר' הפוסט מודרנית, האין הוא מתעלם מחלק אינטרגלי מהחשיבה הזאת שאומרת שליהדות יש חוקים משלה (והם אינם פרו-נשים).
תודה רבה.
מיכאל
תשובה
שלום וברכה
א. באופן עקרוני, אדם תומך במוסדות ובכיוונים שהם מתאימים לדרך חייו, ובכך הוא עושה שני דברים טובים בבת אחת – גם מסייע לאנשים הזקוקים לכך, וגם מקדם עניינים רוחניים שהוא מאמין שהם חשובים. ברם, אין אוטמים את הלב כאשר פוגשים מצוקה, גם אם היא שייכת למגזר תורני אחר, וכשבאה מצווה זו לידך – לא מחמיצים אותה בדעות מגזריות.
ב. יש להבחין בין העיקרון ובין המימוש שלו. את העיקרון נסחת באופן נכון. המימוש שלו צריך אכן להיבחן בכל קהילה וקהילה משל עצמה. מה שאני כתבתי הוא הצעה לזרם מרכזי, ולא לניסיון להכניס את כולם לקופסא אחת. ברם, מדבריך עולה כי מה שכתבתי הוא בשל היענות לבקשות הנשים – ולא היא. הדבר אינו נובע רק משם, אלא דווקא מהחובה להשיב את הנשים לבית הכנסת. רבות הנשים שאינן באות לשם כי אין להם מקום ומעמד שם, ועל כן זה צריך להיות אינטרס של הקהילה כולה שהנשים תבואנה לבית הכנסת, ולא רק היענות לבקשות.
ג. לא הבנתי את הדברים הקשורים לפוסט-מודרניות בהקשרם הזה. ליהדות יש אמת והנחות משלו, ואיני חושב שיש צורך להכניס אלמנטים ממקומות אחרים בהקשר של בית הכנסת. ההקשבה ל"אחר" אינה נובעת אצלי מפוסט מודרניות, אלא מדברים ישנים ישנים, שנאמרו על ידי הנביאים לפני אלפי שנים.
כל טוב