אונס

בס"ד
שלום רב,
השאלה שלך קשה מאוד.
השאלה קשה לא מפני שאין תשובה בשכל.
השאלה קשה מפני שהיא מפגישה אותנו עם הצד הקשה של החיים – הסבל הרב שיש בעולם, הכאב והיסורים – אלה של הגוף ואלה של הנפש.
כל סבל הוא יחודי, כל כאב הוא אישי, אסור ואי אפשר לטשטש זאת.
עם זאת דברים כלליים שנאמר לנערה מיוסרת שנאנסה כשהיתה ילדה בת 6, יוכלו לנחם גם מי ששכלה את אחיה במלחמה, או מי שאבד את רגלו בפיגוע טרור.
במקרים אלו נראה לי שיש ללכת לאורו של הרב סולוביצ'יק.
הוא קבע (במאמר "קול דודי דופק") שבמקרים של אסונות אישיים ולאומיים יש שאלה שחייבים לשאול ויש שאלה שאין טעם לשאול.
אין טעם לבקש הסבר – מדוע או למה קרה מה שקרה? מי שעושה זאת מכניס עצמו לדרך ללא מוצא. אמנם בכבשונו של עולם הדברים צודקים ונכונים אבל אנחנו לא נדע אותם. כל עוד אין ביננו נביא, לא נוכל להציע תשובה לשאלות האלה. כאן בולטת עוצמת האמונה, רק האמונה מעניקה במקרים כאלה את הכוח לאדם: "א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא".

אבל יש שאלה שחייבים לשאול – אם לא שואלים אותה חוטאים כלפי הסבל והיסורים, השאלה היא, מה אני צריך לעשות עם עצמי לאור הדברים הנוראים שקרו לי.

כל מה שקורה לאדם הוא נדבך בבנין האישיות שלו (במושגים הרוחניים מדברים על "מלבוש" הנשמה).
לכל מה שקורה לנו: טוב או רע, ברכה או כאב, יש תפקיד בבנין שלנו.
הרמב"ם מבהיר עניין זה בדיון המעמיק שלו במושגים "טוב ורע". הטוב והרע אינם במה שקורה לגוף, גם לא לנפש: כאבים ואבדן, השפלה או קנאה – כל אלו הם מקרים או מידות ששיכות למציאות האנושית.
הרמב"ם מציע לנו תפיסה רוחנית נעלית, קשה להבין אותה במלואה, עוד יותר קשה לחיות אותה, אבל צריך לדעת אותה: הטוב והרע, כך קובע הרמב"ם, הם במענה לשאלה האם מה שקורה לך – בגוף או בנפש, מקרב או מרחיק אותך מהקב"ה.
אם העושר וההצלחה, הברכה והשמחה ממלאים אותך גאווה וגסות, ומרחיקים אותך מ-ד'. הרי אלו דברים רעים ונוראים עבורך.
אם העוני והדלות, הסבל, הכאב והיסורים, מסלקים ממך את הגאווה והגסות ומביאים אותך להיות עניו וקרוב אל ד' – הרי הם דברים טובים ומבורכים עבורך.

מסופר במקרא על שאול הצעיר שיוצא לחפש אתונות ומוצא מלוכה, משכמו ומעלה גבוה מכל העם. זוכה במלכות ללא קשיים גדולים, אבל אחר כך הוא מחמיץ את המלוכה בגלל חטאיו.

דוד הצעיר, מסור לעם ישראל, נלחם ומנצח את גולית, נאמן לשאול אבל מוצא עצמו נמלט וחרד לחייו. סבלו של דוד אינו עונש על חטא, אז כיצד נסביר את סבלו? היכן הצדק?
ההסבר מתברר בהמשך ימיו: הסבל והיסורים שלו מכינים אותו להיות המלך החשוב והנצחי של עם ישראל.
הנה כי כן, אצל דוד היסורים היו כוחות בונים ומעצימים והשפעתם היתה מבורכת.

את היום כבר לא בת שש, את שואלת היום ואת התשובה שאת מקבלת את צריכה לשמוע היום. בגיל שלך ובמקום שלך, היום.
החויה הנוראה שעברת יכולה להפיל אותך לתהום הכעס, ההשפלה והדכאון.
אבל את מחפשת תשובה ואמונה. היום התשובה והאמונה הם בידיים שלך.

החויה הנוראית שעברת השאירה עקבות בנפש (צריך לבדוק צורך בטיפול מקצועי כדי לעכל את הדברים ולמנוע מהם לקלקל זוגיות בריאה בבוא היום) אבל את ההשפעות של החויה הנוראה אפשר גם להרים למעלה:
הסבל שלך מביא אותך בהכרח לעמדה של ענווה בחיים.
הסבל שלך דוחף אותך לתפילה ובקשת קרבת אלוקים.
הסבל שלך מקנה לך רגישות עצומה לסבלם של אחרים.
כל התכונות והמידות הללו הן מתנות אדירות למי שמחפש את הטוב האמיתי בקרבת ד'.