אולי נלמד נצרות?

שלום רב לך,
תודה על ההערה, זה באמת מחזק ומעודד את כתיבת התשובות, שכן הכתיבה דורשת הרבה מאד, וחיזוקים נותנים לכל אחד דחיפה חשובה.
וכעת אעבור אל השאלה שלך, האם נכון להתמודד עם דרכים אחרות בגיל שלך, או שעדיף שלא.
לדעתי אין זה נכון לאדם להכניס את עצמו למצב של התמודדות עם שאלות, די בשאלות שעולות מאליהן לפיתוח האמונה של האדם, ולא צריך להתמודד עם דברים אחרים.
ביהדות מצאנו שתי דרכים בנושא, כבר בתקופה הקדומה, כפי שמסבירים המפרשים.
בפרשת יתרו אנו פוגשים בחותנו של משה שבא אל ישראל ומתגייר, לפי חז"ל (לפחות לפי חלק מהמדרשים) אמר יתרו שהוא בדק את כל האמונות בעולם, וגילה שאין אלא אלוקי ישראל. לעומת זאת משה מתחיל בדרך אחרת לגמרי, הוא מתחיל מעצם הקישור אל ה´, מעצם הקישור אל עם ישראל, ואין בו בדיקת דתות אחרות ואמונות אחרות, אלא כבר מן ההתחלה יש לו יעוד, יש לו דרך ותפקיד שהוא מבצע.
לכל אחת מהדרכים יש יתרון. אדם שעוסק בדברים אחרים(כמובן כאשר עושה את הדברים באופן הנכון) זוכה לבירור ולהכרת השקר של הדתות האחרות וכו´, ואף זוכה להכיר את מיוחדות חיי התורה, אך הוא גם מפסיד. הכל נתפס אצלו באופן מצומצם יותר, הוא נשאר ברובד של הבדלים בין אמת לשקר, הבדלים שבנויים בדרך כלל על ההשגות שלו, על הרמה השכלית שלו ועל מושגים שבאים בצורה לא מבוררת לעומק, ולכן האדם נשאר קטן.
לעומת זאת כאשר האדם לא נכנס אל הספקות ואל הדרכים האחרות, ישנם כמה חסרונות כגון שהוא לא ידע להכיר את הדרכים האחרות, הוא לא ידע את החסרון בהן, הוא לא ידע להתמודד עם שיטות אחרות, לא ידע להגדיר חילוקים בין הדרכים. אך היתרון הוא שאת אותה השקעה ישקיע בבירור האמונה, בהעמקה שלה, ובתרומה לעם ישראל, ובכך הוא יתקדם הרבה מאד. ככל שהדברים יתבררו לעומק הם יהיו יותר מחיים, יותר חלק מהחיים שלנו וממילא גם יותר טבעיים בנו.
דבר זה גם תלוי באנשים, שכך אמרו לנו חז"ל "דע מה שתשיב לאפיקורס", שלפעמים צריך לדעת מה לענות לאחרים, אך זה השלב השני, לאחר שכבר בנה את עצמו, וברורה לו דרכה של היהדות, דרכה של תורה, והוא הולך להשפיע על אחרים. אדם כזה צריך להכיר גם דרכים אחרות על מנת שידע להתמודד עמהן. אך רוב רובם של בני האדם אינם צריכים את זה, וכיום באופן ברור הרבה יותר מאשר בעבר.
כיום אין ויכוחים בין היהדות לבין הנצרות, ואין ויכוחים בין היהדות לבין האיסלם. בעבר מצאנו גדולי ישראל שנלחמו במלחמתה של תורה לברר את אמיתת היהדות מול הדתות האחרות, והיו ויכוחים רבים שנכפו על גדולי ישראל בנושאים האלו, אך כיום כבר אין את כל זה, כיום העיסוק בנושא הוא מיותר. צריך להשפיע יהדות, צריך להשפיע תורה ומצוות, להשפיע אמונה, ובכך לקדם את הכל. כיום את כל האמונות האחרות תפסה הריקנות והבורות, ולכן אין כל סיבה להתעסק עמהם.
הרמב"ם כתב את ספרו "מורה נבוכים" והוא מייעד אותו אל תלמידו אשר התבלבל בעקבות המפגש שלו עם הפילוסופיה, אך אדם אחר אשר לא נקשר אל הפילוסופיה -אין כל סיבה שיתעסק בתשובות לפילוסופים, במיוחד כאשר הם בעצמם כבר לא עוסקים בטענות.
לכן לדעתי העיסוק הזה תורם מעט מאד, וחבל על ההשקעה. נכון שיש חשיבות לבחון דברים ולבנות בנין אמוני עצמאי, אך דבר זה כדאי לעשות בשלב מאוחר יותר, לאחר האקסיומות מהדורות הקודמים, שכן חבל להתעסק עם כל הדברים ולבזבז על כך אנרגיות וזמן.
היום חשוב מאד להתחזק באמונה, בבירור גאולת ישראל, ובכך להיות יותר יציבים מול הקשיים שעם ישראל עובר. חשוב מאד לברר את היעוד שלנו, את תפקידנו הכללי והפרטי של כל אחד ואחד, וכיצד הוא מוצא את מקומו בתוך המערכת הכללית של גאולת עם ישראל.
לפעמים יש תחושה לאנשים, שצריך לבחון כל דבר בלי נגיעות אישיות, ושרק כאשר הלימוד כלל לא משוחד הוא יהיה אמיתי, ויש בכך אמת מסויימת. בדרך זו הלכה בהתחלה האוניברסיטה שדגלה בפתיחות לדעות, אך מהר מאד תפס את מקום הספק, לא בקשת האמת אלא התפיסה שאין אמת מוחלטת, ושהמדע כל כך רחב, שאין לצאת ממנו להחלטות, ולכן האדם יעשה את מה שמתאים לו, את מה שהוא רוצה וכו´. לכן כיום לכל מי שכותב יש נגיעות אישיות וכל מה שאדם יציג הוא גם יציג את הנטיה שלו אף אם זה יהיה במוסתר ונראה במבט שטחי כסקירה פשוטה וניטרלית, אין הדברים כך.
חז"ל מביאים יחס אל הנצרות, חז"ל מתארים את הגורמים של הנצרות, של אותו האיש ימ"ש מדוע סטה מן הדרך וכו´, ואילו החוקרים נוטים להתעלם מכך, בגלל שהם לא מאמינים לדברי חכמים אלא לחוקרים אלו או אחרים שהם נחשבים בעיניהם יותר ישרים! לכן אל תחשבי שתמצאי את האמת במקומות אחרים, אל תחשבי שאנו אלו שלא לומדים את הדברים, אלא דעי שפעמים רבות אחרים פשוט נוטים לטשטש את הדברים ולהציג אותם בכוונה באופן מסויים המתאים להם.
כפי שאת שמה לב, אינני חושש מכך שלא תמצאי תשובות, שכן יודע אני שאין בדתות האחרות אמת, וממילא אם האדם לא משוחד הוא ימצא את התשובות, אך אני חושב שאין כל סיבה להתעסק בכך, אלא תסמכי על האנשים שהם נותנים לך את הדברים המפותחים כבר בשביל שאת תבני באמת את מה שאת צריכה ולא תהיי צריכה להתעסק בדברים אחרים.
ניתן להוסיף שאם בכל זאת יש לך רצון לברר בהשקפה אובייקטיבית על שאר הזרמים והדתות, כבר העידו אפילו אנשי אותן דתות על ריה"ל שמה שכתב בתחילת "ספר הכוזרי" תואם לחלוטין את השקפתם ואין שם שום סילוף.
בברכת הצלחה רבה,
יצחק.