שאלה
לרב שלום,
אני בת 17 והיה לי חבר במשך הרבה זמן שגם הוא בן גילי.
אף פעם לא האמנתי ואפילו לא קרוב לזה,
אבל כשהתחלתי להכיר את חבר שלי התחלתי לרצות להאמין, כמובן שזה בשלבים ולא יכול להיות כל כך מהיר, אבל אני באמת משתדלת.
הבעיה היא שבזמן שאני התחלתי להיות קרובה יותר ומאמינה וכל זה, הוא כבר עבר לשלב אחר והוא ממש התחיל ללמוד המון תורה ועכשיו הוא דיי חרדי, כלומר הוא לא מדבר עם בנות ולומד הרבה תורה.
ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד אני ממש אוהבת אותו ואני מקבלת את זה שהוא לא רוצה עכשיו קשר, ומצד שני אני מרגישה כואב שאני בכלל לא יכולה לדבר איתו,
ואני באמת רוצה לחכות ולעשות הכל בשבילו,
אבל אני לא יודעת הוא נהיה ממש דתי ואני כבר לא יודעת אם אני אוכל להתאים את עצמי עד כדי כך...
רציתי לשאול מה אפשר לעשות במקרה הזה,
והאם הוא נוהג נכון שהוא "מתעלם" מקיומן של בנות בעולם..
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
אתחיל דווקא מהסוף: אין זה נכון שהוא מתעלם מקיומן של הבנות בעולם.
הוא גם לא מתעלםהיום, י"ח בסיון, מיום הכפורים. הוא מכין עצמו ליום הכפורים, מבחינה פיזית (אכילה, שתיה, טבילה במקווה, לבישת בגדים מתאימים) רק בערב יום הכפורים, ולא במשך כל השנה.
כך גם לגבי קיומן של בנות: הוא יתעניין, ירצה להכיר בת, ויקבע תאריך לחתונה וכו' וכו' כשיגיע לגיל שנראה לו מתאים לכך. גיל 17 נראה לו מוקדם מדי, והוא צודק, לדעתי. גם לגבייך זה גיל מוקדם מאד. יהיה טוב מאד אם בינתיים תחפשי תשובות לשאלותייך אצל חברות או אצל מבוגרים/ות אשר יכולים לענות לך, ובן זוג תחפשי בגיל מבוגר יותר.